מהר, חזק וגבוה, לעומת - נעים, קל ונוח
נדמה לי שמאז שאני בעולם אני מכירה את המונח: מהר יותר, חזק יותר, גבוה יותר.
היו שנים שמורים ואנשי חינוך ותנועה דרבנו אותנו לעשות יותר, לנסות יותר, ואף הבטיחו שבמידה ונתאמץ הרבה אז נצליח יותר – הבטחה שלא תמיד עלתה בקנה אחד עם המציאות.
החיים המודרניים מזמנים לנו אין סוף של אפשרויות וקצב הולך ומתגבר של פעילות, דבר שלדעתי משפיע על יכולת מציאת השקט, השלווה והרוגע אצל כל אחד מאיתנו.
בנוסף, מהפכת האינטרנט והזמינות של כל העולם בבית מביאה אותנו לנהל שעות עבודה כמעט בלתי אפשריות לגוף האנושי.
כל אלה גורמים לחוסר שינה (עד מצבים כרוניים), לעודף שעות ישיבה, למיעוט בתנועה, לצורך באכילה שלא על פי מנגנוני הרעב והשובע ועוד.
השלד שלנו הוא מנגנון חזק, גמיש ודינאמי בעל יכולת לשאת את משקלנו באופן שיאפשר לנו תנועה ומנוחה ומעבר בין מצבים שונים באופן מאורגן וקל.
לעיתים, כחלק מאורח החיים שסיגלנו לנו - עודף פעילות קיצוני מצד אחד וחוסר פעילות מצד שני – עשויים לגרום לנו לשימוש לא מאורגן, מושכל ויעיל בשלד שלנו וכתוצאה מכך יש סכנה למכאובים.
בשנים האחרונות אף מבינים ויודעים שכאשר יש קושי או כאב – עדיף למצוא פתרונות יצירתיים ועקיפים על מנת להתמודד איתו מאשר לתקוף באופן חזיתי.
אחד הדברים המדהימים של שיטת פלדנקרייז ו-שיטת שלהב הוא היכולת "לעבוד עם מה שיש" ומשם להתקדם ולאפשר עשייה ופעילות ותנועה במקומות שחסרים אותה.
פלדנקרייז ב-3 מילים – קל, נעים ונח.