ההיסטוריה של העיסוי...
כיום רבים מאיתנו משתוקקים ומצפים לעיסוי השנתי או השבועי שלנו. לפעמים אנחנו ממש זקוקים לו לאחר תקופת עבודה מאומצת ולפעמים זהו פשוט פינוק ליום ההולדת וכבר אין לנו סבלנות לחכות עד שהוא יגיע.
אבל עיסויים הם הרבה יותר מסתם פינוק; יש לו היסטוריה ארוכה ושורשים עמוקים ששופכים אור על היתרונות הרבים שיש לו ככלי ריפוי עתיק ומודרני גם יחד.
טיפול בעיסוי ובמגע הוא אחד משיטות הריפוי העתיקות והבסיסיות ביותר בהיסטוריה האנושית. תרבות מצרים והתרבויות המזרחיות השתמשו בו במשך אלפי שנים. הציורים בקברים המצריים מתארים את פעולת העיסוי ולישת הגוף כדבר נפוץ וחלק מהשגרה היומיומית.
העיסוי שימש במצרים בעיקר לריפוי הצטננות וחום. ביוון ורומא עיסוי היה הטכניקה הפופולארית ביותר להפגת כאבים. באסיה הפך העיסוי לצורה העיקרית לשמירה על בריאות ולמניעת מחלות שונות, כיוון שהוא עוזר לשמור על האיזון האנרגטי בגוף בנוסף לשיטות אחרות כמו דיקור (אקופונקטורה), צמחים ועוד.
בהודו התפתח העיסוי כחלק משיטת הטיפול והרפואה הכללית המכונה איור-וודה. נהוג לומר כי האיור-וודה הגיע ממקור שמימי והיא מועברת בעל פה מדור לדור.
באיור-וודה נהוג להשתמש בשמנים ארומאטיים ותבלינים מסוגים שונים בהתאם למצב הגופני והנפשי של המטופל. עיסוי בשמנים ארומאטיים מבוסס במידה לא מבוטלת על הטכניקות של האיור-וודה.
בסביבות המאה ה-17 נכנס העיסוי כטכניקה טיפולית גם לעולם המערבי ומדענים ורופאים הבחינו ביתרונות הרבים שיש לו כטיפול במחלות שונות, ובמאה 20 העיסוי הפך להיות חלק משגרת הבריאות וההרגעות של אנשים רבים, והיתרונות שלו הן כטיפול משקם והן כטיפול מונע ברורים כיום לכל.
במאמר הבא נספר אודות עברו ומקורותיו של אותו עיסוי שבדי שהנו למעשה שיטת העיסוי הנפוצה והמוכרת ביותר בעולם המערבי.