הטרנד האקולוגי של שנות התשעים נעשה הכרח בשנות האלפיים.
אם בעבר הלא רחוק רק קומץ של משוגעים לדבר שמרו ודיברו על איכות הסביבה הרי שכיום, בשל קורח המציאות, כל בית בישראל, ולמעשה בעולם כולו, נאלץ לשמור על איכות הסיבה ולהשתמש בתבונה במשאבי הטבע הנדירים.
כחלק מהשמירה על איכות הסביבה, כמו גם השמירה על הכיס ( אקולוגיה ואקונמיה תמיד הלכו ביחד)
נאלצים יותר ויותר אזרחים ברחבי העולם לחסוך מים ולהשתמש בכמה שפחות מים.
אזרחי ישראל, כידוע, נאלצים לעמוד בחוד החנית של החיסכון במים ואזרח שלא ישכיל לחסוך יאלץ לשלם מס בצורת גבוה במיוחד.
כאן בדיוק נכנס לתמונה השימוש במים אפורים.
תושבים רבים החליט שבמקום לחסוך מים בצורה כמעט חולנית הם מעדיפים למחזר את המים שלהם.
כן, בדיוק כפי שמחזרים בקבוקי פלסטיק, נייר או זכוכית אפשר לעשות גם ברוב המים שאנו צורכים שימוש חוזר באמצעות מה שמכונה מים אפורים.
מערכות לסינון מים אפורים נכנסות בהדרגה ליותר ויותר בתים בישראל וכעת הגיע השעה להבין איך בדיוק זה עובד.
בשלב הראשון צרכני מים שניתנים למחזור מתחברים למערכת המים האפורים.
בבית הממוצע יש לא מעט "צרכני מים" שניתן, בתנאים מסויימים, להופכם למים אפורים.
יש את הכיורים לשטיפת ידיים, צחצוח שיניים ושטיפת כלים, יש בכל בית מקלחת או אמבטיה שניתן לנצל שנית את המים שזורמים בהם וישנם מכשירים חשמליים כמו מדיחי כלים או מכונות כביסה שידועים כצרכנים לא קטנים של מים.
כל המים המשומשים זורמים אל מיכל מיוחד לטיהור מים ושם בהליך פשוט למדיי הם נעשיים מים אפורים.
אולם על מנת שהמים שנקבל יהיו באיכות משביעת רצון עלינו לשים לב לחומרים שבהם אנו משתמשים.
כמעט בהיסח הדעת אנו מזרימים בכל שנה מאות קובים של מים נגועים בדגנרנטים מזהמים אל מערכת הביוב.
כעת, כאשר אנו עומדים לעשות שימוש חוזר במים חשוב לשים לב ולהשתמש אך ורק במוצרים בעלי תו תקן ירוק שמיוצרים מחומרים טבעיים.
זה ברוב המקרים לא יותר יקר מסבון רגיל ועושה עבודה לא פחות טובה.
את אותם מים אפורים שנקבל בסופו של דבר נוכל להפנות להשקיית הגינה, לשטיפת האסלות ואפילו להדחת כלים או כביסה