המדינה זה לא רק המנון ודגל
שהולכים לכיוון של הורות אחרת נוגים לשכוח את המדינה וחוקיה,נראה לגבר כי זכויותיו יכולות להרמס על ידי אשה,ונראה לאישה כי גבר יכול להתחמק מחובותיו כלפי הילד.
זה לא כך!
אנשים מבטיחים זה לזה הבטחות טרם הולדת הילד ואז.. הכל משתנה..
חוסר ודאות זה דבר קשה,אתם חוששים כי מילים שניתנו כהבטחה טרם הולדת הילד לא יעמדו במבחן הזמן.
אם זאת חשוב וצריך לזכור: לאב ולאם יש חובות וזכויות כלפי הילד אשר המדינה (כן, זו שגם אחראית על דוחות החניה והאגרה ) שומרת היטב.
למדינה ולחוק יש אחריות רבה כלפי מה שמכונה "טובת הילד " , טובת האזרח הקטן הזה אשר קולו אינו חזק דיו להישמע.
אין אנו אומרים כי פונים לחוק בכל בעיה קטנה, אין אנו אומרים כי לא ניתן לפתור מחלוקות שיצוצו ללא החוק והמשפט, אך אנו בהחלט אומרים כי לאב ולאם חובות וזכויות כלפי הילד אשר החוק דואג לשמור.
החוק דואג לשמור זאת כשעקרון טובת הילד לנגד עיניו.
מישהו דואג לך,ואם אתה אב אשר חלילה מונעים ממך לראות את ילדך, תהה זו המדינה שתחלץ לעזרתך כי טוב לו לילד לראות את אביו כפי הראוי, ואם את אם אשר אביו של הילד אינו רוצה לתת לו מזונות, תהה זו המדינה אשר עשויה לכפות עליו לעשות כן, ועוד ועוד.
לסיכום-במדינה חוק כגון ישראל טובת הילד היא ערך עליון וחשוב לדעת זאת לפני ותוך כדי מהלך של הורות משותפת.