אין מדובר בנכים, בלבד, אלא בכל מי, שסובל מבעיות שלד, שידרה ושרירים, באופן זמני או קבוע; כל מי שסובל ממחלות נוירולוגיות המגבילות את תנועותיו ועוד.
הידרותרפיה ושחייה שיקומית מאפשרת מאמצים קרדיו- וסקולריים מחד, ואיננה גורמת לנזקים מפרקיים, בניגוד להליכה, ריצה, ספינינג וכו'.
שני מנחים מקובלים בשחייה השיקומית: האחד על הבטן והאחר על הגב.
בראשון, אין מוציאים את הידיים מחוץ למים, על מנת למנוע לחץ על עמוד השידרה הצווארי וחגורת הכתפיים. עבודת הרגליים מינורית, ומתבצעת בכפות משוחררות, בתגובה לפעולת פלג גוף עליון.
מומלצת במיוחד השחייה על הגב, בגלל נתיבי אוויר חופשיים מחד, וקימור הלורדוזיס המותני מאידך. גם כאן, לא יוצאו הידיים מחוץ למים, והרגליים ינועו בחופשיות במישור החיצי.
השחייה השיקומית מהווה תשובה בריאה, לכל מי שרוצה לשמור ולשפר את כושרו הגופני בלי נזקים.
לארוך ההיסטוריה האנושית סבלו בני האדם מפציעות וחבלות שונות בגוף, במערכת השלד ובמערכת השרירים. בחברה המודרנית אנו חשופים ללחצים ומצבים שוחקים שמובילים לא פעם לפגיעות דוגמאת פריצת דיסק ונכויות שונות. רופא המשפחה ממליץ בדרך כלל על הידותרפיה ושחייה כפתרון לכאבים אלו ובמיוחד כפתרון לכאבי גב. אולם שחייה לא נכונה או לא מתאימה תפגע דווקא בפרט הסובל מפגיעה כול שהיא ויתכן כי מצב פציעתו יחמיר.
כאמור, לא כל אחד יכול לשחות שחייה מסורתית. אוכלוסיית הנכים ברובה מנצלת את סגולות המים, ואת עובדת המרחב קל יותר לתנועה והתקדמות מכל יתר המרחבים, ומשתמשת בו ככלי טיפולי, לשיקום ותחזוקה.