לימור היגיעה למרכז ההידרותרפי "גלגל הצלה", במסגרת נסיונותיה למצוא עבודה כהידרותרפיסטית.
היא שלחה קו"ח, שהיו מאד מרשימים, ומרגע, שנכנסה למים, הבינו כולם, שהיא מוכשרת, מנהיגה, אחראית, בעלת מקצוע ועוד.
היא השתלבה בצוות המדריכות והפיזיוטרפיסטים ללא שום בעיה חברתית או מקצועית. הצטיינה בהעברת שיעורי התעמלות לקבוצות, והרגשתי שזכיתי.
בקר אחד היגיעה לעבודה, ושמתי לב לראשונה, שהיא לקויית ראיה במידה מדאיגה. היא התקשתה לקרוא מערך שיעור ששלחתי לכל הצוות. או אז. ראיתי,
שהקפידה ללכת בבסיס רחב, תוך שהיא זורקת את רגליה לצדדים לשם כך.
מנסיוני רב השנים, הבנתי מייד, שהיא חולה, באחת המחלות הניווניות הנבזיות.
אישה יפה, שעברה בשנים האחרונות טראומות, שבוודאי היו מאיץ למערכת האוטו אימנוית שלה, לתקוף את מערכת העצבים.
מעט אח"כ, כשקיבלה כדור חדש להקלה מכאבים שסבלה במפרקי הגוף, התקשתה לדבר. "המילים לא יוצאות מהפה" היא אמרה, בקול שונה.
ההתקפה עברה, ולימור חזרה לתפקוד תקין.
מאז, כעבור כמה חודשים, היא עברה התקף נוסף, שבא לידי ביטוי בתחושה של זרמים בגפיים התחתונות, כמו גם, נירמול לאורך הרגל, וטשטוש בראייה.
כל הסימנים היצביעו על טרשת.
ללימור יש לה מזל, שעבודתה היא במרחב המים, שהוא המקום הנכון, והמשמר ביותר לחולי טרשת. טיפולי ההידרותרפיה, שהיא מעבירה, אינם חסרים אם היא מתקשה באיזון גופה. הלחץ ההידרוסטטי, עושה עימה חסד מיוחד, ושומר מפני איבוד שיווי משקל. היא נמצאת במצב פעיל כל הזמן, וכשמתרגלת עם מטופלים, שבעייתם בשיקום גב תחתון, את חיזוק שרירי הבטן והעכוז, התוצאה חשובה גם לה.
מכאן נסיק חד משמעית:
מרחב המים וההידרותרפיה הם התחזוקה הטובה והנכונה ביותר לחולי הטרשת ויתר המחלות הפוגעות בשיווי משקל ומשנות את המתח השרירי, כמו גם את גמישות הגוף.
בשיחות קבועות, שאנו מנהלות, לימור מספרת על נסיונותיה לתרגל את מיומנויות האיזון ההידרותרפיות, מחוץ למים, וחוסר הצלחתה לעשות זאת.
במים היא שוחה, מלמדת שחייה שיקומית, בונה את הבטחון העצמי של מטופליה, ונבנית אף היא.
לימור היגיעה למקום הנכון. נתמוך בה תמיד, כמו גם מטופליה, ויחד נעזור לה לחיות חיים נורמליים.