מעת לעת אנו שומעים על מאבק משפטי שמנהלים אמנים נגד מוסדות שונים בדבר השמעת יצירותיהם ללא תשלום עליהם. רק לאחרונה, במרץ 2010, שמענו על פסק דין שמתיר לנהגי אוטובוס לשמוע מוזיקה בלי לשלם עליה, למרות שלכאורה גם הנוסעים נהנים ממנה. השופטים קבעו שהמוזיקה מתנגנת עבור הנהגים והשמעתה לכלל הנוסעים איננה מוגדרת כהשמעת מוזיקה בפומבי ללא תשלום.
זכויות יוצרים מבטאים למעשה קניין רוחני של אדם על יצירתו. זכויות יוצרים יכולים לבוא לידי ביטוי על ספר, מוזיקה, סרט, משחק מחשב, עיצוב, מכשיר, פטנט ולמעשה על כל דבר שהוא. הרעיון שעומד מאחוריהם הוא פשוט, מי שיוצר הוא בעל היצירה ואם הוא בעל היצירה אזי שיצירתו מוגנת בחוק מפני שימוש של גורמים אחרים בה ללא תשלום.
זכויות יוצרים נועדו לאפשר לאנשים שעבדו בשביל היצירה להתפרנס ממנה בלי שאחרים יהנו ממנה בחינם.
המאבק הקשה על זכויות יוצרים עלה בשנים האחרונות במספר רבדים:
א.השמעת מוזיקה בפומבי- כאשר תחנות רדיו ואולמות אירועים ניגנו מוזיקה בלי לשלם ליוצרים עליה. הבסיס של זכויות יוצרים הוא שלא ניתן להשתמש ביצירה בפני קהל ולא לשלם על כך. השמעת מוזיקה באולמות אירועים או בתחנות רדיו היא למעשה השמעת מוזיקה לקהל, השגת רווח באמצעות כך, בלי לשלם לאמן שום דבר על כך.
ההחלטה המשפטית שהתקבלה היתה שעל אולמות האירועים ותחנות הרדיו לשלם לאקו"ם (האחראית על שימור זכויות יוצרים בישראל) על השמעת מוזיקה בפומבי.
ב.תכנים באינטרנט- מאחר והאינטרנט הוא תחום חדש הוא מאוד פרוץ. אנשים משתמשים בתמונות שאחרים מחזיקים בזכויות שלהן, משתמשים בתכנים שאחרים כתבו ואף במידע שאחרים מפרסמים.
החוקים אמנם מגנים על בעלי התוכן אך בתי המשפט לא פעם מסכימים שאם המידע מתפרסם באתר אינטרנט אזי שהוא שייך לכולם ולא בהכרח רק לבעל היצירה (מה עוד שלעיתים קרובות היצירה עוברת שיכתוב ובכך היא איננה דומה כלל ליצירה המקורית אלא רק נובעת מהשראתה)
ג.ספרי חינוך- אחת הקבוצות שאינן זכאיות להגנה של זכויות יוצרים הם חוקרים שמפרסמים ספרי מחקר. ספריהם נמצאים באוניברסיטאות ונגישים לכולם. הטענה היא שאם נגן על תחומים אלו, האקדמיה תקרוס כלכלית (היא לא תוכל לשלם ליוצרים על שימוש בספרים שלהם) וכן היא תקרוס מבחינה רעיונית (בלעדי ספרים אלו אין לאקדמיה זכות קיום).
ב2007 שונה החוק בישראל לגבי זכויות יוצרים. עד 2007 השתמשו בחוקים שחוקקו באנגליה ב1911, חוקים אלו הגנו על יצירות גם אחרי מות המחבר (בחוק הישראלי היו סתירות, שכן במקום אחד נכתב שזכויות היוצרים של המחבר נשמרים 50 שנה אחרי מותו, במקום אחר נכתב שזה יהיה 70 שנה אחרי מותו). באותה עת החוק הכיל רק ספרים, יצירות אומנות, עיתונים, תפריטים, לימים נכנסו לתוכו גם קוד תוכנה, משחקי מחשב וסרטים.
ב2007 כאשר שונה החוק בישראל, נקבע שרק יצירות ספרותיות, אומנותיות, דרמטיות או מוזיקאליות אשר מגובות בצורה מסוימות הן בעלות הגנה. הגנה זו היא מפני שימוש, השכרה, הקלטה, העתקה, פרסום או ביצוע בפומבי.
אתר תגובות הוא מדריך עסקים שמביא לכם בנוסף למאגר עסקים מלא ומעודכן גם תגובות שכתבו גולשים על העסקים המופיעים בו.