|
מה מעמדו של אדם המחזיק בפועל במקרקעין במשך שנים רבות (בידיעת בעלי המקרקעין), אך אין בידו הסכם המעניק לו זכות מוגדרת כגון זכות שכירות, חכירה וכד'? מעמדו של הנ"ל קרוי "בר רשות". מעמד בר הרשות איננו בבחינת זכות במקרקעין, אך הוא עשוי לשמש טענת הגנה טובה עבור המחזיק כנגד טענות של הסגת גבול הנטענות על ידי בעל המקרקעין.
למאמר המלא...
|
|
מה מעמדו של אדם המחזיק בפועל במקרקעין במשך שנים רבות (בידיעת בעלי המקרקעין), אך אין בידו הסכם המעניק לו זכות מוגדרת כגון זכות שכירות, חכירה וכד'? מעמדו של הנ"ל קרוי "בר רשות". מעמד בר הרשות איננו בבחינת זכות במקרקעין, אך הוא עשוי לשמש טענת הגנה טובה עבור המחזיק כנגד טענות של הסגת גבול הנטענות על ידי בעל המקרקעין.
למאמר המלא...
|
|
לא אחת נוצר מצב בו אחד השותפים מבקש לעשות שימוש בלעדי במקרקעין בהסכמת השותפים האחרים (מצב זה מתרחש למשל כאשר אחד השותפים מבקש להתגורר בנכס המשותף בעוד השותפים האחרים מתגוררים במקומות אחרים ואינם מתנגדים לכך). אך מה הדין מקום בו לא קיימת הסכמה בין השותפים?
האם בן זוג שעוזב דירת מגורים המשותפת לו ולבן/בת זוגו עקב סכסוך או פרידה זכאי לקבל מבן הזוג הנותר בדירה דמי שימוש ראויים?
למאמר המלא...
|
|
ככלל, זיקת הנאה יכול שתוענק על ידי בעל המקרקעין לנהנה יחיד או לקבוצה מוגדרת של בני אדם או אפילו לטובת הציבור כולו, היא קיימת לתקופה בלתי מוגבלת וביטולה מצריך פניה לערכאות ואפשרי רק בתנאים מסוימים הקבועים בחוק.
ברם, זיקת הנאה עשויה להתהוות גם בדרך אחרת הקרויה בחוק המקרקעין "זיקה מכח השנים". החוק קובע, כי מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה (באופן גלוי לעין וללא התנגדות בעל המקרקעין) במשך תקופה של שלושים שנים רצופות, רכש זיקת הנאה והוא זכאי לדרוש את רישומה.
למאמר המלא...
|
|
בתי המשפט הבחינו במשך השנים בין המונח "שינוי פנימי" בדירה (אשר כונה "חלוקה לאגפים") ולגביו נקבע (לאור הוראות החוק) שלא קיים צורך בקבלת היתר בניה, לבין בניה בתוך דירה המהווה פיצול דירה ליחידות דיור נפרדות אשר דורש היתר בניה.
כאמור, הבחנה זו איננה ברורה ומוחלטת, כפי שעולה מתוך פסיקת בתי המשפט בעניין זה.
מתי מדובר בחלוקת דירה למספר יחידות דיור נפרדות?
למאמר המלא...
|
|
נושא דמי התווך הוסדר בחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו- 1996, ובתקנות המתווכים במקרקעין, תשנ"ז- 1997 שנקבעו מכוחו.
ככלל קובע החוק, כי מתווך במקרקעין יהא זכאי לדמי תיווך אם עמד בשלושה תנאים עיקריים: 1. הוא בעל רישיון תיווך. 2. החתים את הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין הכוללת פרטים מסויימים ומוגדרים. 3. היה "הגורם היעיל" שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
למאמר המלא...
|
|
נשאלת השאלה, באיזה אופן תחולקנה הזכויות בדירה שנרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין או דירה שניתנה במתנה לאחד מבני הזוג על ידי הוריו לפני או במהלך הנישואין?
למאמר המלא...
|
|
חוק המכר (דירות) התשל"ג- 1973 (להלן:"החוק") קובע, כי עם גילוי אי התאמה או ליקוי בדירה על הרוכש לפנות לקבלן, להודיעו בדבר הליקוי ולאפשר לו לתקנו (הכל בכפוף למועדי תקופת הבדק ותקופת האחריות).
למעשה עומדות בפני הצדדים שתי אלטרנטיבות. האחת, תיקון הליקוי על ידי הקבלן עצמו. והאחרת, תשלום פיצוי כספי על ידי הקבלן לרוכש בשווה ערך עלות התיקון.
למאמר המלא...
|
|
לא אחת עומד מוכר הנכס בפני דילמה קשה- האם לשטוח בפני הרוכש הפוטנציאלי את מלוא "מגרעותיו" של הנכס הנמכר (ולסכן על ידי כך את העסקה כולה) או להימנע ממתן פרטים "עודפים" אודות הנכס- בבחינת ירצה הרוכש לגלות עוד יגלה בעצמו.
ומה קובע הדין בעניין זה?
למאמר המלא...
|
|
משכיר נכס שאינו מקפיד על ציון תקופת הערבות בגוף כתב הערבות או לחילופין אינו מפנים את העובדה כי הערבות איננה מתחדשת מעצמה כל אימת שהסכם השכירות מתחדש, טועה.
למאמר המלא...
|