|
|
|
למה מתרחש הפולחן הרגשי על קברי הצדיקים?
קבר, הוא מקום שבו הטמינו באדמה את מי שכבר מת.
כלומר, הטמינו את מי שהוא כבר אינו בחיים.
המשך במאמר...
למאמר המלא...
|
|
ח"כ אורי אורבך לא מתלהב מהחינוך המשותף לתלמידים דתיים וחילונים: "איזה בוגר בדיוק רוצים בתי הספר המשותפים לייצר? לבתי הספר הללו יש תמיד לוק יותר חילוני".
למאמר המלא...
|
|
בסדרת המאמרים "NLP והיהדות", ננסה לעמוד על המקורות היהודיים, המאששים ומוכיחים את חשיבותו ונחיצותו של הטיפול החדשני, באמצעות ניתוב פסיכולוגי, התלוי בלשוננו: בין האדם למקום (תפילה עם כוונה) בין האדם לעצמו (השאה-אוטוסוגסטיה) ובין האדם לחבירו (תקשור מודע אל התת מודע).
למאמר המלא...
|
|
המאמר יבאר את חשיבות מציאת שורשי הבעיה והנזק שיכול להיגרם ע"י התמודדות עם חיצוניות הבעיה
למאמר המלא...
|
|
אז אחרי הרבה זמן שלא כתבתי, שבתי כדי להפיץ עוד דברי הבל נעל גלי הרשת. האמת שאני נהיה יותר כועס מיום ליום כלפי החברה הדתית, והיום אני אספר מעט מדוע.
למאמר המלא...
|
|
צחוק, הומור, בדיחות, חוש הומור, רצינות, בדיחות הדעת, ישוב הדעת, שחרור רגשי, הומור עצמי: שאלה: מה זה צחוק? אליעד: יש כל מיני סוגים של צחוק. השאלה היא מה אתה מרגיש כאשר אתה צוחק. הצחוק למעשה לא פורמאלי. הוא לא הדבר עצמו אלא דומה לו. בצחוק אתה יכול לערבב כמה רגשות ביחד, אתה למעשה לא רציני. מה ההפך של צחוק? רצינות. אי אפשר להיות רציני ולצחוק. הצחוק למעשה שובר את הרצינות. למשל עם אתה נבוך, ואתה צוחק, אז אתה יכול להכניס עוד רגש, כאילו למתן את המבוכה. שאלה: מה מניע את האדם לצחוק? אליעד: ...
למאמר המלא...
|
|
יש מקומות שלא ניתן להימלט מהם. ללא הבדל גזע, דת או מין. כולם שם. ערבים כיהודים, חילונים כחרדים. מדובר על בית חולים. בסערות החיים, יושבים בירכתי המיטה של הילדים ההורים מכל החתכים בציבור הישראלי.
למאמר המלא...
|
|
הוא יושב מולי, בחור רציני, גבוה, שיער שחרפור משוח לאחור, קולו בס רדיופוני ואומר "אני צריך לפחד קצת. אין בי פחד" עיניו מישירות אלי מבט אמיתי, הוא לא מזייף את המשפט, לפני שאמר זאת חשבתי שארבעים שנות חייו העניקו לו קצת יותר חכמת חיים מלרוב בני גילו, עכשיו אני פחות חושב כך ומתחיל להרצות לו על כמה שהפחד הופך אותנו קטנים וחלשים, ושכמה אני מעריך את היוזמה והבטחון העצמי שהפגין.
למאמר המלא...
|
|
שירי היא בחורה בת 38, יפת תואר, ויש לה עוד כמה תארים. את הרגע הקשה ביותר בחייה היא לא שוכחת. זה קרה לפני 6 שנים. האיש שהיה אמור להיות עכשיו אב ילדיה, לחבוק אותה בלילות ולהתעורר לצידה בימים, מתעורר עכשיו עם מישהי אחרת.
לא אוהבים ליפול. נקודה
אנחנו לא אוהבים ליפול. נקודה. גם אם יגידו לנו שזה לטובה ועוד צירופים כבולים של רוחניקים. כשזה פוגע לנו בול בפוני אנחנו לא זוכרים את כל המילים המתיפייפות ורק מחפשים איך לברוח מהקרקעית, בדרכים אפקטיביות או בדרכים סטלניות. העיקר לצאת.
למאמר המלא...
|