כידוע למשברים יש שלושה שלבים:
1- - רגע הפגיעה – כאב, הלם, שוק.
2- - מאבק – ניסיון לתיקון רוע הגזירה.
- 3- שיקום – חזרה למסלול.
אלא שלמשברים מודעים, רוחניים, של אנשים שפועלים מתוך נקודת מבט הוליסטית, יש עוד שלב אחד נוסף:
4 – שלב ה"חסד" שבו אתה מביט אחורה על המשבר ומבין שהיה לך כאן שיעור גדול ושלמדת ממנו משהו שלא היית לומד בלעדיו, ושבכלל אתה חושב שזה מזל גדול שקיבלת את הסטירה הזו אז כי היתה ברכה גדולה בצידה. אם כן שלב ארבע: ריפוי – הלקח נלמד. השיעור הופנם. אתה חוזר לחיים חזק יותר משהיית, מלא הודיה
למאמר המלא...
|
האם רק בפורים אנחנו מתחפשים? ברור שלא !!! ובעצם למה אנחנו עוטים על עצמינו מסכות? האם בגלל הנורמות החברתיות? או שאולי בגלל שכך חינכו אותנו "נא להתנהג בהתאם ...". מתי אתם מרשים לעצמך להוריד את המסכה?
למאמר המלא...
|
יש בעיה אחת.עם מציאות אי אפשר להתווכח.במציאות ,העובדות מוכיחות שקיימים כ-400000 עסקים קטנים/בינוניים בארץ,וכל שנה,נסגרים ונפתחים כ-40000 עסקים.עם העובדות/המציאות/הסטטיסטיקה הזו-אי אפשר להתווכח,ובנוסף,גם לא משתנה.40000 אנשים חשבו/האמינו/רצו/עשו/התאמצו...הם לוחמים שלא יחוו "ווינריות"-נהפוך הוא-הם הפכו "ללוזרים".וזה רק במקרה הטוב.במקרה הרע הם גם יחוו נפילה כלכלית שתפגע באיכות חיים העכשווית והעתידית שלהם.זאת אומרת שהלחימה שלהם נגמרה בכישלון,המטרות לא הושגו ובנוסף,המצב "הורע".
למאמר המלא...
|
מחלת האלצהיימר משנה אתכם כל הזמן. ביום מסוים אתם מסוגלים לבצע משהו ואילו למחרת ייתכן שכבר לא תוכלו. למרות זאת, תוכלו להמשיך לשמור על עצמאותכם ולחיות לבד במהלך השלבים המוקדמים של המחלה. ניתן לעשות זאת על ידי ביצוע שינויים פשוטים, נקיטת צעדי בטיחות וקבלת תמיכה מאחרים.
למאמר המלא...
|
עצמאות מהווה מטרה מחייבת. יש לנו הזדמנות, לברר, לבחון וליצור תנאים מתאימים ע"מ שמדינת ישראל, עם תושביה, תגיע אכן לעצמאות.
למאמר המלא...
|
חודש אייר ,הוא חודש של תהליכים והתכוננות ל'גמר הגדול'. חודש של עבודה על המידות. קשיים ונפילות הם חלק מהדרך. עלינו להשכיל ולהבין שכל קושי בחיינו האישיים ובחיינו כאומה - הם מנוף להתעצמות וצמיחה. תפקידו של חודש אייר הוא :ליצור את החיבור והאיזון הנכון שבין ההארה הרוחנית העליונה שניתנת בחודש ניסן לבין הסביבה הגשמית והחומרית.
למאמר המלא...
|
הליכה
תינוק מתחיל ללכת בסביבות גיל 14 חודשים.
מבחינה רגשית שלב זה מסמל את עצמאותם, הם יכולים ללכת כמונו "המבוגרים" ולהשיג את מבוקשם.
תינוק "קומנדו" – קודם ינסה, יתרסק ,"ירוץ" קדימה כשגופו קצת נוטה לפנים ויפול עד שילמד. מכיוון שהולכים קצת כפופים ילכו בעיקר ישר ופחות לצדדים.
אלה תינוקות שנמצאים יותר בפיזי ופחות קשובים לסביבה, כי הם נמצאים במצב "השרדותי" – לא ליפול.
ילדים "פרפקציוניסטיים"- קודם יעמדו ,ילכו סביב חפצים 2-4 חודשים ורק כשירגישו מוכנים ילכו, הם לא "יסכנו" את עצמם לפ
למאמר המלא...
|