|
יינן ויקטור שונפלד. קברנה סוביניון עם תוספת של 6% מרלו. 15% אלכוהול. 18 חודשי חבית.
היקב סיפר על היין בהשקתו בשנת 2009, כי "היין יישמר במצב מצוין 15 עד 20 שנה", תמחר אותו אז ב- 330 שקלים, וכמובן העניק המלצה להגישו עם מנה ראויה: "שילוב מרתק יהיה כתף טלה מושרה במרינדה, ממולא בפטריות בר ועשוי בצליה איטית על גחלי עץ" (כזה קשקוש לא שמעתי מזמן, והגיע הזמן שילדות ממשרדי יחסי ציבור יפסיקו להתאים יין לאוכל).
למאמר המלא...
|
|
רקנאטי קברנה סוביניון רזרב 2009
מאת: שף אלון גונן
צבע אדום בוהק סמיך ומרוכז. בהרחה היין תקוע ולא מאפשר לריחות המוכרים של הקברנה לפרוץ.
בטעימה הפה מתמלא בפרי בשל אבל מיד משתלטת החמיצות והעפיצות על הפרי.
אפטר טייסט רגוע ומפתיע.
למאמר המלא...
|
|
ברקן אסמבלאז' צפית 2010
מאת : שף אלון גונן
צבע יפה עם שוליים קורנים. ריחות אורן והרבה ירוקים מעט עץ שמאזנים היטב את הריחות. בטעימה יש איזון נפלא של טעמים. יין שממשיך להיפתח בכוס ומעלה חיוך על הפנים. יופי של יין.
למאמר המלא...
|
|
טעימת יקב הר ברכה בסדרת איש הרים 2009: קברנה סוביניון ומרלו
מאת שף אלון גונן
לאחרונה טעמתי שני יינות חדשים מיקב הר ברכה של היינן ניר לביא, מסדרת איש הרים: קברנה סוביניון ומרלו; שניהם מבציר 2009.
למאמר המלא...
|
|
חבל לכיש 2009 של פתורה – יופי, חתונה לבנה 2010 - אכזבה
מאת שף אלון גונן
ליקב גדול שמייצר מאות אלפי בקבוקים קשה מאוד לזרוק מוצר לא טוב, ולכן האפשרויות שלו הן רבות: לערבב אותו בסדרה נמוכה, למכור אותו כיין לבישול, או למכור אותו לאולמות אירועים.
אולם כשמדובר על יקב בוטיק קטן, ובוודאי צעיר, היין שיוצא לציבור חייב להיות מושלם. אם משהו בדרך השתבש, ראוי שלא ישווק את היין.זה הייחוד של יקב קטן, שההפסד שלו בחומר הגלם קטן יחסית לעומת ההפסד של הלקוחות שמקבלים מוצר לא טוב.
למאמר המלא...
|
|
אני מדבר על משרדי הממשלה שלא עושים כמעט דבר כדי לקדם את התעשייה. לא עושים דבר כדי להבין שיין ישראלי הוא נציג דיפלומטי מכובד וראוי בכל בירות העולם. לא עושים דבר על מנת לחוקק חוקים ולגרום לתעשייה הזאת, על כל האינטריגות שלה, להיות בעלת מעמד סטטוטורי.
אף משרד ממשלתי לא מעביר תקציב כלשהו כדי לקדם את תחרויות היין הבינלאומיות. לא מפרסם, לא משתתף, ואפילו לא בא לברך את השופטים הבינלאומיים ואת הנציגים הרשמיים ממדינות ששלחו יין. כל אותם נציגים שהגיעו לארץ, הם אלו שחוזרים עם רשמים מביקורם בארץ, והם אלו שמייצגים אחר כך את המדינה תחת מתקפות של שונאי ישראל. הם אלו שמקדמים את יינות ישראל בעולם.
למאמר המלא...
|
|
הר חרמון 2011 - תחי המהפכה
מאת שף אלון גונן
להלן רשמיי, ואני מזהיר מראש: רבים לא יאהבו את מה שאני כותב. מצטער. כל היינות בכתבה הם כאלה שמתאימים לברביקיו ישראלי.
הברביקיו יכול להיות מתוחכם עם פילה בקר, או ברביקיו של פרגיות ונקניקיות.
המחיר של יין הר חרמון הוא מהשפויים ביותר שיש על המדף – טווח מחירים 37.99 ₪ עד 46.29 ₪ (נתוני PRICEZ).
היינות הנ"ל צריכים להיות מתומחרים לצרכן במחיר של הר חרמון, ואם אני מתחשב בכמויות שמייצרים היקבים הקטנים, אז לא יקרים יותר מאשר ב-20 ₪, גג 25 ₪ מהר חרמון 2011 .
המהפכה צריכה להתחיל איפה שהוא. לא היקבים יעשו אותה, אלא הצרכן. תחי המהפכה.
למאמר המלא...
|
|
אסכולת היין בארץ שמוביל ארקאדי פפיקיאן שמייעץ לחלק נכבד מהיקבים בארץ, אומרת שיין צריך קודם כל לזכות במדליה. ומדליה אוהבת יין ריבתי, בעל אחוזי אלכוהול מטורפים והמון המון עץ.
ביינות הריבתיים אין ולו טיפת מחשבה על השותה הישראלי. אף אחד לא משכיל לקרוא את תחזית מזג האוויר ולייצר יין שמתאים לנו. קחו עוד עץ, קחו עוד אלכוהול, קחו עוד מיצי תרכיז בטעמי ריבות והמון המון יחסי ציבור ומדליות ותחנקו עם יין שמתהדר בנוצות בורדו, ועוד נוצות לא לנו.
אז אני אומר: Fucking Medals , אני רוצה סוף סוף יין ישראלי שמתאים לארץ שלנו.
למאמר המלא...
|
|
בשנת 2000 הקים לני רקנאטי, איש עסקים וחובב יין, את יקבי רקנאטי יחד עם קבוצת משקיעים בהם אורי שקד, הבעלים של רשת חנויות דרך היין וחברת שקד המשווקת את יינות היקב. מראשית דרכו הגדיר עצמו היקב כיקב בוטיק מסחרי, יקב המייצר יין בהיקפים בינוניים יחסית לשוק הישראלי, אך מקפיד על איכויות גבוהות, מיצוב גבוה, בציר ידני ופניה לקהלים מביני יין. בבניין היקב, באזור התעשייה של עמק חפר, נמצאים חדר החביות הקריר, חדר האריזה והביקבוק. חנות היקב, וחדר הטעימות ובו רהיטי עץ כבדים ושטיחים המשרים אווירה חמימה.
למאמר המלא...
|