|
לאחרונה, פסק בית משפט השלום בחיפה כי חברת נמל חיפה תפצה את חברת גולמט בסכום של כ-25,000 ש"ח בגין אובדן מכולה שנמצאה לאחר זמן רב.
למאמר המלא...
|
|
יבואנים רבים עושים שימוש במחסני מטענים בפיקוח המכס, לצורך אחסון מטענים ללא תשלום מסי היבוא. כך, רק לאחר שהם מאתרים קונים למטענים, בוחרים הם לשלם את מסי היבוא ולשחרר את המטענים תוך תשלום המסים.
אך מה קורה אם המטען נגנב בשעה שהוא שוהה במחסן- מיהו הגורם שיישא באחריות לכך, ויידרש לשלם את מסי היבוא לרשות המכס?
על פי פקודת המכס, מחסן המטענים הוא שנושא באחריות לתשלום המסים במצב כזה, שהרי היבואן טרם שחרר את הסחורה, וטרם התגבשה עבורו חובת תשלום המסים.
אך האם המחסן לא יוכל לקבל פטור מאחריות לתשלום המסים, בנסיבות מסוימות?
נושא כזה עלה לדיון לאחרונה בפסק-דין שניתן בבית משפט השלום בתל-אביב.
למאמר המלא...
|
|
בית משפט השלום בחיפה החליט אחרונה, לקבל תביעה של מוביל יבשתי נגד חברת סוכני מכס, בגין אי-תשלום דמי הובלה. הנתבעים לא הכחישו את עצמם קיום ההובלה, אלא טענו שההובלה התבצעה באיחור של מספר שעות, דבר שמצדיק אי-תשלום בעדה. בית המשפט דחה את הטענה וקיבל את התביעה במלואה.
למאמר המלא...
|
|
חברות בינלאומיות רבות, רגע לפני תחילת פעילותן בתחומי מדינת ישראל, ניצבות בפני הדילמה – האם להקים חברת בת או לפתוח סניף בישראל של החברה הזרה ?
במאמר קצר זה, נסקור בתמצית את גדר השיקולים וההבדלים, הרלוונטיים בקשר לשאלה זו, בבואנו לקבל החלטה מושכלת בענין – "סניף" או חברת בת בישראל.
למאמר המלא...
|
|
בדומה לעורכי דין, גם רואי חשבון ויועצי מס מתבקשים לעיתים ליתן ללקוחותיהם חוות-דעת בכתב, כאשר חוות-דעת אלו נוגעות בין היתר לסיווגן של עסקאות לצרכי מיסוי, לחבות או אי-חבות במס על פי פעולות הלקוח, ועוד. בעלי מקצוע אלה משקיעים בדרך כלל שעות רבות בניסוח חוות-דעת ללקוחותיהם.
האם ניתן לומר שחוות-דעת מסוג זה, הן יצירות ספרותיות הזכאיות להגנה של זכויות יוצרים, במקרה והן הועתקו על ידי אחרים לצורך הפקת רווחים, מבלי לקבל את רשות הכותב?
למאמר המלא...
|
|
חוק זכויות יוצרים (2007) קובע כי בנסיבות בהן בוצעה הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט לפסוק לתובע, פיצויי ללא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 ש"ח, כאשר השיקולים שצריכים לבוא בחשבון הם, בין היתר:
(1) היקף ההפרה, בהתייחס למשך הזמן בה בוצעה ומידת חומרתה;
(2) הערכת בית המשפט של הנזק הממשי שנגרם לתובע;
(3) הערכת בית המשפט של הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה;
(4) מאפייני פעילותו של הנתבע וטיב יחסיו עם התובע;
(5) תום לבו של הנתבע. כלומר האם השימוש היה בתום לב או במזיד;
למאמר המלא...
|
|
סכסוכים משפטיים בתחום הסחר הבינלאומי, קשורים מטבע הדברים למספר רב של מדינות. כאשר צד מסוים מעוניין לתבוע צד אחר, מתעוררת שאלת המקום הראוי להגשת התביעה- הכוונה בבית משפט של איזו מדינה יש לתבוע.
גורמים רבים בשרשרת ההובלה והשילוח דואגים לבטח את עצמם מבעוד מועד, באמצעות הוספת תניית שיפוט בשטר המטען או במסמך אחר, המחייבת התדיינות משפטית, במקרה הצורך, רק במדינה אחת הנוחה להם.
בתי המשפט בארץ אינם אוהדים של תנייה כזו, משום שהיא שוללת מהם את סמכות השיפוט כאשר לסכסוך קיימות זיקות למדינת ישראל.
לכן, בתי המשפט נוהגים לבחון היטב את התנייה ומבדילים בין תניית שיפוט מקבילה- שאינה שוללת התדיינות במדינת ישראל, לבין תניית שיפוט ייחודית- הקובעת מקום שיפוט אחד ויחיד.
לאחרונה, עלה לדיון נושא זה בבית המשפט המחוזי בחיפה.
למאמר המלא...
|
|
ספקים זרים נוהגים להפיץ את מוצריהם מעבר לים באמצעות מפיצים בכל מדינה ומדינה. כך, בהסכמי הפצה שגרתיים כאלו, מתחייב הספק למכור את המוצרים רק באמצעות המפיץ, והמפיץ מתחייב לפתח שוק בישראל למוצרים אלה ולא לפעול בדרך שתפגע באותו ספק.
הבעיה מתעוררת כאשר אחד הצדדים מעוניין לבטל את ההסכם, ומאחר ומדובר בשני צדדים במדינות שונות, השאלה היא איזה בית משפט יכריע בחוקיות ביטול ההסכם.
לאחרונה, הכריע בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי סכסוך בין ספק מדנמרק למפיצו בישראל, צריך להתברר בדנמרק ולא בישראל.
למאמר המלא...
|
|
לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי בחיפה תביעה של יבואן ברזל, שהוגשה נגד חברה בארץ שהתחייבה לרכוש את אותו ברזל אך חזרה בה.
בית המשפט קבע כי סוכם על ברזל מתוצרת מדינה מסוימת, והברזל שסופק (או שהייתה כוונה לספקו) היה שונה, ולכן, רשאי היה הרוכש בארץ לבטל את ההסכם ולא לרכוש את הברזל.
במקביל, קיבל בית המשפט את תביעת הנגד שהגיש הרוכש בארץ נגד היבואן, בגין נזקים שנגרמו לו בשל אי-אספקת הברזל כפי שסוכם.
למאמר המלא...
|
|
הדינים העוסקים בתובלה בינלאומית בדרך האוויר (אמנת ורשה, אמנת מונטריאול, חוק התובלה האווירית) מגבילים בצורה משמעותית את האפשרות להגיש תביעות נגד חברת תעופה, בגין נזקים למטענים. בין היתר, דינים אלה קובעים מגבלת פיצוי (תקרה), ותקופת התיישנות קצרה באופן יחסי- שנתיים מיום הגעת המטוס ליעדו (או המועד שהיה צפוי להגיע).
גורמים רבים בשרשרת ההובלה האווירית, מלבד המוביל עצמו (חברת התעופה) מעוניינים לחסות תחת הגנות אלה, ולכן, מספר פעמים בעבר, העלו גורמים כאלה טענות כי דינם צריך להיות כדין המוביל עצמו.
לאחרונה, ניסתה חברה המעניקה שירותי קרקע בשדה התעופה לטעון כי דינה צריך להיות כדין המוביל, ולכן ביקשה לסלק נגדה את התביעה מחמת התיישנות, אך בית המשפט דחה את הטענה, והתביעה כנגדה תמשיך להתברר.
למאמר המלא...
|