מדינת ישראל מתכוונת לחתום על האמנה הבינלאומי לחילופי מידע, דבר שישפיע במידה ניכרת על היקף הסודיות הבנקאית. הכוונה לחתום על האמנה הבינלאומית לחילופי מידע עולה מתוך מסמכים רשמיים של מדינת ישראל, בין היתר, החוק בעניין זיהוי בעל חשבון בנק.
למאמר המלא...
|
ארגון ה-OECD פרסם המלצות לעריכת שינויי חקיקה בנושא מיסוי חברות אינטרנט. החקיקה הקיימת כיום במדינות רבות מאפשרת לחברות אינטרנט להימנע באופן חוקי מתשלומי מיסים באמצעות אסטרטגיות של תכנון מס בינלאומי בדרך של העברת הכנסות למדינות עם שיעורי מס נמוכים, ובכלל זה מקלטי מס. חברת אינטרנט יכולה באמצעות תכנון המס להימנע מתשלום מיסים במדינה מסוימת בה היא מקיימת פעילות מניבה הכנסות.
למאמר המלא...
|
לעתים מתהוות הוצאות שהן ספק עסקיות ו/או ספק אם הן מותרות בניכוי בחברה. במקרה כזה, נשאלת השאלה האם להציגן כהוצאות בחברה, אף שאינן מותרות בניכוי?
למאמר המלא...
|
רשות המיסים מנהלת מלחמה מתמדת בגביית מסים מסרבני מס.
דבר החקיקה העיקרי המתיר לרשות המסים לבצע פעולות גבייה נגד חייבי מס הוא פקודת המסים (גבייה) והתקנות שיצאו מכוח אותה פקודה.
מדובר בחקיקה אשר מעניקה סמכויות נרחבות לרשות המיסים לצורך גביית חובות מס, כמו עיקול מיטלטלין או חשבונות בנק. רשות המיסים נוקטת בפעולות אלה ללא פנייה לבית משפט, והחייב, אם ברצונו לחלוק על כך, הוא שנדרש להגיש תביעה לבית המשפט בעניין.
למאמר המלא...
|
בסקירה זו נתאר מקרה שבו דחה בית המשפט תביעה של בעלים של אופנוע להשבת התפוס, לאחר שהאופנוע נתפס על ידי רשות המכס.
רשות המכס טענה כי ביכולתה לתפוס את האופנוע היות והוא הוברח לישראל ללא תשלום מיסים, וללא הצגת אישורים רגולטורים נדרשים (ממשרד התחבורה), וכי במועד היבוא דגם זה של אופנוע היה בכלל אסור ביבוא.
למאמר המלא...
|
כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע, על מנת להזמינו להשיב לתביעה.
כאשר הנתבע הוא גורם זר המצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, עומדות בפני התובע מספר אפשרויות, שאחת מהן היא לבקש את אישור בית המשפט לשלוח את כתב התביעה לחו"ל ולתרגמו לשפה הזרה, אך האפשרות הפשוטה יותר היא למצוא גורם בישראל המהווה "מורשה" לקבלת כתבי תביעה נגד הגורם הזר.
למאמר המלא...
|
שיטת תשלום נפוצה בסחר הבינלאומי היא תשלום באמצעות אשראי דוקומנטרי. על פי הדין, עסקת אשראי דוקומנטרי היא "עסקת מסמכים" המנותקת מעסקת היסוד. כך, כל טענה שיכול להעלות מי מן הצדדים ביחס לעסקת היסוד- מכירת הטובין, לא יכולה בדרך כלל למנוע את עסקת האשראי הדוקומנטרי, קרי העברת הכספים.
למאמר המלא...
|
בסקירה זו נתאר מקרה בו התעוררה מחלוקת בין יבואן שטיחים לבין בית המכס חיפה בשאלת סיווגם לצרכי מכס של שטיחים שיובאו מירדן, שבגינה נדרש היבואן לשלם גרעון מכס.
בית המשפט קבע כי היבואן אינו חייב לשלם את הגרעון כתנאי להגשת תביעתו ובכך דחה את טענות בית המכס.
למאמר המלא...
|
בעסקאות בינלאומיות שבהן לא קיימים יחסי אמון מובהקים בין הצדדים, נוהג המוכר לדרוש את ביצוע התשלום באמצעות אשראי דוקומנטארי. מדובר במכתב שמוציא הבנק אל המוכר ובו מתחייב הבנק כי אם יוצגו בפניו המסמכים הנקובים במכתב האשראי, המעידים על משלוח סחורה אל הקונה (שטר מטען, חשבון מסחרי ומסמכים נוספים), כי אז ישלם הבנק למוכר את הסכום הנקוב במכתב האשראי.
למאמר המלא...
|
|