|
תשלום לקופת-תגמולים, לקרן-פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי-פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד במידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר."
סעיף 14 לחוק קובע, ככלל, שתשלומים שוטפים של מעסיק עבור עובדו לקופת גמל, קרן פנסיה, לביטוח מנהלים, לא יבואו במקום פיצויי פיטורים, אלא באחד מן המקרים הבאים:
למאמר המלא...
|
|
דחיית היוון קצבה משנת 2015 לשנת 2016 בשל הגדלת הפטור על הקצבה משיעור 43.5% ל‑49%
כידוע, סעיף 9א(ב) לפקודה קובע פטור לגבי קצבה מזכה שמקבל יחיד שהגיע לגיל פרישה, עד לסכום שלא יעלה על 43.5% מתקרת הקצבה המזכה בכל הנוגע לשנות המס 2012 עד 2015, ובסכום שלא יעלה על 49% מתקרת הקצבה המזכה בכל הנוגע לשנות המס 2016 עד 2019 ועוד כמפורט בסעיף 9א(ז) לפקודה.
למאמר המלא...
|
|
משה, חתם ביום 1.2.54 על חוזה שכירות של חנות. לאור התקופה הממושכת של שכירות החנות (מעל 14 שנה) התגבשה למשה זכות של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר, מבלי ששילם דמי מפתח.
למאמר המלא...
|
|
סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - החוק), קובע כי דין תרומה או סיוע אחר שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו, ומכאן, שיהא עליו לשלם מע"מ על סכומים אלו. מטרתו של סעיף זה הוא הרחבת בסיס המס. כך למשל, בעניין החברה הכלכלית[1] נקבע, כי קבלת מענק לבניית מעון יום לילדי העובדים נכללת בסעיף 12 לחוק, ועל כן, סכום זה חייב במע"מ.
למאמר המלא...
|
|
מטרתה של תקנה 2(6) לתקנות הדיווח במס הכנסה היא להצביע בפני רשויות המס על אותם מקרים, שבהם מסיבות שונות עלול בעל המניות להסוות הכנסה בצורה של הלוואה שניטלה. זאת, באמצעות סגירת יתרת החובה שלו בחברה לקראת סיומה של השנה, והגדלת יתרת החובה בחזרה בתחילת השנה העוקבת. כך, למשל, במקום להצהיר על משיכת דיבידנד בסכום מסוים ולהתחייב במס, בעל מניות עשוי לתת למהלך כסות של נטילת הלוואה מהחברה, אשר מוחזרת על ידו לקראת סוף השנה, כאשר בתחילת השנה הבאה נותנת החברה לבעל המניות "הלוואה" נוספת.
למאמר המלא...
|
|
שיפורים במושכר הינם הוצאה שמבצע השוכר כדי להתאים את המושכר לצרכיו. למשל, התאמת מבנה של מוסך לאולם שמחות, הוצאות להתאמת מבנה של מכולת למספרת נשים וכיוצא באלה. אם השיפורים מהווים חלק מהסכם השכירות ונעשו לתועלת בעל הבית, הרי שמבחינת השוכר ייחשבו כהוצאות שכר דירה המותרות בניכוי במישור הפירותי, ומבחינת המשכיר הם ייחשבו מחד, כהכנסה משכר דירה, ומאידך, כהשקעה הונית[1]. לעומת זאת, אם הם אינם מהווים חלק מההסכם ונעשו לתועלתו של השוכר, הם יחשבו אצל השוכר כהוצאה בעלת אופי הוני[2].
למאמר המלא...
|
|
|
|
סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן - חוק מיסוי מקרקעין, או החוק) קובע לאמור:
למאמר המלא...
|
|
דוגמא 25.1: מכירת דירה יחידה; מכירה לפני תקופת המעבר ואחריה; תושב חוץ
ביום 1.1.2012 רכש יחיד תושב ישראל 2 דירות מגורים מזכות לראשונה בחייו. ביום 31.12.13 מכר היחיד דירה ראשונה בפטור ממס מכוח סעיף 49ב(1) לחוק. ביום 1.1.2015 מכר היחיד את הדירה השניה.
למאמר המלא...
|
|
לא אחת, מזדמן לקבל בירושה או לרכוש זכות במקרקעין, אשר ניתן לבנות עליה דירות מגורים, אם בדרך של בניה עצמית[1], או בדרך של קומבינציה[2]. נתרכז בתכנון זה במתווה של בחירה אסטרטגית של עסקת קומבינציה ונבחן את היבטי המס המיוחדים מבחינת בעל הקרקע.
למאמר המלא...
|