- כיצד לדבר עם הילדים על כסף.
- כמה מערבים ילדים בדאגות או בשיקולים כלכליים?
- כיצד האווירה בבית כמשפיעה על תפיסת הכסף של הילד.
האם לשלם לילד דמי כיס ומה הם כוללים?
למאמר המלא...
|
וזו ההתחלה. לשאול. לשאול שאלות. לחקור, לחפש. לחפש תשובות. לבקש פתרונות. כי מי שלא מחפש לא מוצא.
אז בואו נחפש ונשאל שאלות, על אותן מחשבות, אמיתות שהפכו להיות חלק מאיתנו ולמרות זאת גורמות לכאב. גורמת לכעס. גורמות לסבל
למאמר המלא...
|
איך להתחיל שנה חדשה, יום חדש, דיאטה חדשה, אהבה חדשה?
בהתחלה.
להתחיל כאילו אין עבר. כאילו כל מה שהיה – היה, ומה שישנו – ישנו.
זו החוכמה וזו "התורה", "על רגל אחת".
אפרופו רגל, מומלץ "להתחיל ברגל ימין".
למאמר המלא...
|
בשנים האחרונות החלו יותר נשים להקים עסק מהבית. זה נוח; קרוב לילדים ולמכונת הכביסה. אין זמן נסיעות. ההוצאות נמוכות ואפשר גם לערבב את סיר המרק, גם לדבר בטלפון ויש כאלו שמצליחות גם לנדנד עם הרגל את העגלה כדי שהתינוק יירדם.
למאמר המלא...
|
האדם חייב לשים לב לכל מחשבה, לכל מילה ולכל מאורע העובר כל יום בדרכו,
שהרי הקב"ה ממקם את עצמו בתוכם, כביכול,
כשהוא משגר לכל אדם מסרים שונים, ההולמים את הזמן ואת המקום.
רבי נתן מברסלב, מכתב ל"ז
דמייני שאת שטה בסירה בים אל עבר היעד שלך, ומכל עבר צצים למולך קרחונים. לכל קרחון שם וכותרת. על אחד רשום "ויתור". קרחון אחר נושא את הכינוי "קול ההיגיון". קרחון שלישי נקרא "פיצול אישיות". ויש עוד, בשפע.
מה תעשי? האם תתנגשי בכל קרחון בתקווה לעבור דרכו? האם תיקחי פטיש גדול ותתחילי לכתוש את הקרח? התמודדות כזו עלולה להותיר אותך מותשת, תקועה במקום זמן רב ועל סף איבוד הכוחות.
למאמר המלא...
|
כמה פעמים קרה לך שהגעת לפגישה לא מוכנה? את מגיעה עם הרצונות שלך, הצד השני מגיע עם שלו, ואיכשהו, אינכם שרים יחד במקהלה. כמו שסיפרה חברה שלנו: "פתאום הוא קם, אמר 'תודה ושלום' והפגישה הסתיימה – ואני לא אמרתי חצי ממה שתכננתי! הכל התפספס!"
למאמר המלא...
|
למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים או חושבים שאין לכם כסף לשלם שכ"ל לבית הספר וגני הילדים, אבל יש לכם כסף עבור חוגים לילד בשעות אחה"צ? או אולי אין כסף לשלם חשבון טלפון אבל יש כסף לשלם עבור הכבלים בטלוויזיה?
אם עניתם בחיוב אז אני מרגישה נוח....במיוחד לאחר שאני (שוב) מתבוננת בסדרי העדיפויות הכלכליות שלי ומקבלת כאבי בטן (וכיס).
למאמר המלא...
|
שני משוגעים תכננו לברוח מהמוסד שבו אושפזו. הראשון אמר אם יש גדר נמוכה נקפוץ מעליה. השני ענה אם יש גדר גבוהה נחתוך אותה עם מספרים גדולות. הלך אחד המשוגעים לבדוק את הגדר וחזר עם פנים נפולות. "אנחנו לא יכולים לברוח" ענה, "אין גדר..."
למאמר המלא...
|