אגו / רצון עצמי - פרדוקס האגו - האם אפשר להעלים את האגו / הרצון העצמי לגמרי ?

אגו / רצון עצמי - פרדוקס האגו - האם אפשר להעלים את האגו / הרצון העצמי לגמרי ?

אגו / רצון עצמי - פרדוקס האגו - האם אפשר להעלים את האגו / הרצון העצמי לגמרי ?

כפי שהתבאר האגו הוא גם האויב וגם האוהב הכי גדול של האדם. יחד עם זאת כאשר האדם רואה את האגו כאויב שלו, הדבר הזה גורם לאדם לרצות להפטר מהאגו שלו לגמרי. והשאלה הנשאלת היא, האם בכלל אפשר להפטר מהאגו לגמרי ?

ולכאורה התשובה היא כן. משום שיש לכאורה כמה דרכים לגרום לאגו להעלם. ואיך ?

דרך אחת היא על ידי זה שהאדם מתרגל לרצות את כל מה שקורה לו איך שהוא ללא שום שינוי. במקרה כזה לדוגמא, לכאורה האגו של האדם אמור בסופו של תהליך להעלם.

שיטה נוספת היא שעל האדם לחשוב על טובת האחרים במקום לחשוב על טובת עצמו. מה שנקרא "רצון להעניק ולתת" במקום ה"רצון לקבל". גם השיטה הזאת כביכול אמורה לגרום לאדם להפטר בסופו של התהליך מהאגו שלו.

אלא מה ? שכל השיטות האלו נידונו לכישלון. וזאת בגלל הסיבה הפשוטה ביותר והיא שכל התהליך של ההפטרות מהאגו, כולו מונע על ידי האגו עצמו. היינו שכל התהליך כולו שבו האדם מנסה לעשות מניפולציות על עצמו ולהיפטר מהאגו של עצמו, כל התהליך הזה כולו לא מעלים ולא יכול להעלים את האגו. ולו רק משום שהגורם שמניע את כל התהליך הזה הוא הרי האגו !

נסביר את פרדוקס האגו באמצעות 2 פרדוקסים נוספים שהם מקבילים וזהים לגמרי לפרדוקס האגו. הפרדוקסים הם פרדוקס הרצון העצמי ופרדוקס המחשבה.

לכאורה אילו היה יכול האדם להפסיק לרצות כל רצון, אז הוא לא היה מרגיש רע. כי אם אין רצון עצמי, אין רע. כיו"ב לגבי המחשבה, אם היה יכול האדם לא לחשוב על שום דבר כלל, או במילים אחרות אם היה יכול האדם לחשוב על שום דבר, הרי שגם אז לא היה יכול האדם להרגיש רע.

אלא מה ? שכדי להפסיק לרצות, לשם כך צריך לרצות להפסיק לרצות. וכדי לא לחשוב, לשם כך צריך לחשוב על זה שלא רוצים לחשוב.

דהיינו לא משנה מה יעשה האדם, כל פעולה ופעולה וכל מחשבה וכל דבר בעולם, הכל מונע מהרצון העצמי / האגו והמחשבה של האדם. ולכן לעולם לא יוכל האדם להפטר מהאגו / רצון עצמי / מחשבה שלו.

בנוסף צריך לזכור גם, שאם אין אגו / רצון עצמי / תודעה וכולי, הרי שבמצב כזה האדם גם לא יכול להרגיש טוב. אומנם אין רע, אך גם אין טוב.

אז מה עושים ?

אם נתבונן בעניין נראה כי הדרך היחידה להפטר מהאגו / רצון עצמי וכולי, היא רק על ידי כוח חיצוני לאדם שלא מונע על ידי האדם עצמו, שכוח חיצוני כזה יעלים / יפסיק את האגו של האדם.

הדבר דומה לניתוח לב. האדם לא יכול לנתח את עצמו. כי כדי לנתח את עצמו, האדם צריך שהלב שלו יעבוד, ואז ממילא הוא לא יכול לנתח את הלב של עצמו. והדרך היחידה לבצע ניתוח לב, היא בהרדמה ועל ידי גורם חיצוני.

דהיינו על האדם למצוא גורם חיצוני כלשהו שיעלים לו את האגו וכולי, בהנחה שהוא רוצה להיפטר ממנו. אך היכן מוצאים גורם חיצוני שכזה ?

והתשובה היא שהגורם החיצוני היחיד לאדם, הוא האמת. היינו כי לאמת בלבד יש תכונה מאוד מיוחדת שמייחדת אותה ושהופכת אותה לאמת. והיא אי התלות של האמת באדם. היינו כי האמת האמיתית והאובייקטיבית של המציאות, היא אינה תלוי בשום גורם בעולם, אלא היה מה שהיא, בין אם כל העולם יודע אותה ובין אם לא.

וכמובן שלא מדובר כאן על אמת סובייקטיבית שהכוח שלה נוצר על ידי האדם שמחזיק אותה לאמת, אלא על אמת אובייקטיבית כלשהי, שאינה תלויה בידיעת האדם.

והעניין הוא כי ידיעת האמת הזאת, יכול לגרום לאדם לפתור את כל בעיות האגו שלו וכולי. כיצד ?

והעניין הוא כי ידיעת האמת האובייקטיבית של המציאות, פירושו שהאדם מבין את המציאות כפי מה שהיא באמת. לא מדובר כאן על פעולה. לא מדובר כאן על מחשבה / רצון כלשהו, אלא על ידיעה.

לדעת את האמת אין פירושו לעשות פעולה כלשהי שמונעת מהאגו ומהרצון העצמי של האדם. אין פירושו לחשוב בצורה כלשהי, שזה גם כמובן לא אמת, אלא רק כאילו אמת. אלא פירושו לדעת ולהבין ולהפנים בצורה מלאה את המציאות כפי מה שהיא.

נניח שהאמת של המציאות היא רעיון כלשהו. אם ינסה האדם לגרום לעצמו להאמין ברעיון הזה כדי להתחבר לאמת של המציאות, הדבר הזה לא באמת נקרא לדעת את האמת, אלא רק להאמין באמת.

כמובן שלהאמין ברעיון שהוא אמת, גם זה טוב, אך עדיין זו לא שלמות ולא אמת. להאמין במשהו זאת לא אמת, גם אם הדבר שמאמינים בו הוא אמת. להבין משהו באמת ולהפסיק להאמין בו משום שיודעים אותו, זאת אמת !

כאשר האדם יודע משהו בלי הצורך להתאמץ לחשוב עליו / לזכור אותו / לרצות לחשוב עליו וכולי, הרי שזאת אמת.

כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, דהיינו מגיע לרמת הבנה כזאת שבה אין לו שום שאלה על המציאות מכל סוג שהוא, ולא בגלל שהוא מאמין במשהו, אלא מתוך כך שמתוכו נובעת הבנה כלשהי שמעלימה אצלו את כל השאלות, זאת נקראת ידיעת האמת.

וידיעת האמת הזאת, פוטרת לאדם את כל ענייני האגו. משום שהסיבה היחידה שהאדם רוצה להפטר מהאגו שלו, היא רק בגלל שהאגו שלו יוצר אצלו תחושה של רע. אך כאשר האדם מבין את המציאות באמת, ממילא הוא מרגיש טוב, ואז ממילא האגו של האדם הופך לאוהב של האדם, וממילא אין צורך להפטר ממנו.

ונסכם: ידיעת האמת האובייקטיבית של המציאות, דהיינו האמת החיצונית לאדם שהיא אינה תלויה באדם, ידיעת האמת הזאת היא הגורם החיצוני שמעלים את האגו של האדם. על ידי זה שהיא מאחדת את הרצון העצמי של האדם עם המציאות. ועל ידי זה האגו של האדם הופך להיות האוהב שלו הגדול ביותר.

ראה גם:

* פרדוקס האגו. האם ואיך אפשר להעלים את האגו לגמרי ?.

* פרדוקס הרצון. האם אפשר להפסיק לרצות לחלוטין ?.

המאמר אגו / רצון עצמי - פרדוקס האגו - האם אפשר להעלים את האגו / הרצון העצמי לגמרי ? - מהאתר EIP.co.il
הכנס לאתר ותהנה ללא הגבלה מעוד מאמרים על: תחושה, תודעה, אגו, לדעת את האמת, לדעת, כבוד ועוד ...