כיצד נכנס הממ"ד לכל בית ישראלי?
במציאות הישראלית המורכבת שלנו, אין ילד שלא מכיר את המילה ממ"דים, או בשמם הרשמי "מרחבי מיגון דירתיים". היום זה אולי נשמע קצת תמוה, אך החדרים הממוגנים שאנו מכירים היטב אינם קיימים מאז ומעולם:
ההחלטה על בניית ממ"דים בכל בית בישראל התקבלה רק בשנות ה-90, לאחר מלחמת המפרץ.
לפני כן, נאלצו אזרחי ישראל להסתפק במקרה הטוב במקלטים שכונתיים או אזוריים, שפעמים רבות היו כה רחוקים מבתיהם שעצם ההגעה אליהם בשעת חירום הייתה מסכנת חיים. בעקבות המלחמה הובן שיש צורך בפתרון יעיל ובעיקר בטוח יותר, ונחקק חוק המחייב כל תוכנית בנייה חדשה לכלול מרחב מוגן. בשנת 2010 התווספה לחוק זה תקנה הממגנת את הממ"דים גם מפני התקפה כימית.
ההיגיון מאחורי החוק הוא פשוט: ככל שהמרחב המוגן יהיה קרוב יותר לבית ויהפוך לחלק אינטגרלי מסביבת המגורים, ההגעה אליו בשעת הצורך תהיה בטוחה ונגישה יותר. בנוסף, החדר אף ישמר מתוחזק ומטופח יותר. ניתן לראות זאת בהשוואה בין מקלטים ציבוריים-שכונתיים, אשר בהיעדר "אבא ואמא" הופכים לעתים רבות למוזנחים, לעומת מקלטים בבניינים או ממ"דים פרטיים- בין שנבנו כחדר בפני עצמו או שנוצרו באמצעות מיגון חדר קיים.
כיום יותר ויותר בתים פרטיים ומבני ציבור מכילים חדרים ממוגנים, אם כי עדיין ישנם לא מעט מקומות הסובלים מהיעדרם.
ישנם יתרונות נוספים לבניית ממ"ד בתוך הבית:
בזמן התקפה בה נידרש להיסגר במקלט, ממ"ד מוכן מחיר כחדר מוכר ובלתי מאיים בתוך הבית, יכול לרכך את החוויה הקשה ממילא; זאת הרבה יותר מאשר מקלט ציבורי, העשוי להיות מרתיע במיוחד עבור ילדים. גם ברמה הכלכלית, הוספת ממ"ד לדירה עשוי להעלות משמעותית את ערך הנכס, ובבנייני דירות אף את ערכו של הבניין כולו.
בשל החשיבות הבטיחותית הברורה, ישנה מגמה של הקלת הבירוקרטיה סביב בניית ממ"ד בבית.
למרות זאת, עדיין ישנם אישורים הכרחיים והנחיות פיקוד העורף שאין לזלזל בהן. מומלץ לבדוק ולוודא שאתם מפקידים את בניית המרחב המוגן שלכם רק בידי גופים מורשים ומקצועיים- כי הביטחון שלכם הוא לא משחק.