|
אנחנו נמצאים בדור שכולו חיצוניות, כל אחד כותב בחייו את ספרהזיכרון שלו, ולכן מה שכולם רואים האדם עושה בצורה הכי מושלמת, אבל כשהוא נמצאבביתו ... בואוונלמד לחיות בשביל החיים שלנו האמתיים, דהיינו לחשוב מה אומרת השכינה הקדושה ולאהשכן... ואז נתחיל להרגיש שהתחלנו לחיות באמת ונוכל להרגיש בס"ד שמחהבחיינו.
החוכמה באהבזמן שכבר אין בה כל תועלת
והנה על פי דברי הגרש"ד פינקוס זצ"לאפשר להבין למה יש בלשון הקודש כל כך הרבה לשונות של הודאה כגון: להודות , להלל, לשבח,לפאר, לרומם, להדר, לנצח, לפאר, לקלס , וכו', שהריידועים דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא שכותב שמטרת כל הבריאה היא להאמיןבא-לוקינו ונודה אליו שבראנו, ואם תכלית הבריאה היא ההודאה לקב"ה, לא פלאשיש כל כך הרבה לשונות של הודאה . נלמד מכאן -שככל שנתרגל יותר להודות לקב"ה, נרגיש יותר שמחה וסיפוק בחייםשלנו !
כשיוסף עיכב את בנימין התחנן לפנייהודה שיחוס על שיבתו של יעקב ככתוב "והיה בראותו כי הנער ומת". נשאלתהשאלה הרי בנימין השאיר בבית עשרה בנים ולמה לא ביקש יהודה שיחוס על בניו שימותומצער אביהם שאיננו, סימן שההורים מצטערים יותר על ייסורי בניהם מאשר הבנים עלייסורי ההורים.
אח חדש במשפחה ... (לקראתשבת מלכתא - וירא)
רחובה הראשי של העיירה דובנא המהמאדם. הכול ממהרים ורצים, הן ערב שבת היום, מזדרזים לקניות אחרונות לקראת כניסתשבת המלכה . גם הגאון רבי יעקב קרנץ, המגיד הנודעמדובנא זצ"ל, יוצא לשוק העיירה , להשלים קניות אחרונות לשבת . לפתע,הוא מביט נכחו ורואה עלם יהודי צעיר וחינני, עומד בפאתי השוק ומקושש מעות לצדקה.המראה תפס את תשומת לבו של המגיד , והעובדה כי יש כאן נער יהודי צעירשנאלץ לפשוט יד למחייתו - עוררה את רחמיו. הוא קרב אליו ושאל ברכות: 'ילד, איךקוראים לך ?' ' 'שלמה' הייתה התשובה, אך המגידלא הסתפק בה. 'מהיכן אתה שלוימל'ה היקר? מדוע אתה נאלץ לעמוד ולאסוף פרוטהלפרוטה בשוק העירוני ?' הנער לא ענה, משך בכתפיובמבוכה. אך המגיד לא התכוון לוותר, ושב על בקשתו לדעת מהיכן הגיע ומי הם הוריו.בסופו של דבר נאנח הילד אנחה עמוקה, ופתח את סגור לבו : ' אניגרתי רחוק מכאן, ובדרך לא דרך עשיתי פעמיי לעיר דובנא, מחפש מקום להתעלות בלימודהתורה. התייתמתי מאבי לפני תקופה', הוסיף הילד וקינח דמעה סוררת, 'ומאז אניבודד, נאלץ לגייס כסף למחייתי , וכתוצאה מכך כבר אינני יודע אםאזכה פעם לממש את שאיפת חיי לעלות ולהתעלות בתורה ...' הילד פרץ בבכי מתייפח, שקרע אתלבו של המגיד מכאב: 'היו לי תכניות ללמוד תורה ולהעמיק בה, לשקוד על הגמרא ללאהרף אך לקדוש ברוך הוא היו תכניות אחרות עבורי, והוא לקח את אבי אליו לשמים בטרםעת. מאז אני נאבק על פרנסתי האישית', הוסיף הנער הצעיר בבכי מר ... '
אולי תסכים לבוא להתארח בביתי בסעודתהשבת?' שאל המגיד בנועם . עיניו של הילד אורו לנוכחההצעה , ניכרהיה כי מזה זמן לא זכה בסעודת שבת חמה וביתית, ואילו המגיד מיהר לשוב הביתה,להכין מקום נוסף בשולחן השבת לאורח הצעיר ... שעת ליל שבת הגיעה, המגידמדובנא שב מבית הכנסת כשלצדו שני המלאכים והאורח הצעיר. בפנים קורנות הוא נכנסלביתו, מברך את בני הבית ב 'גוט שבת' לבבי, ואומר ' שלוםעליכם' בהתעלות. כל העת עומד לצידו הנער הצעיר, האורח אותו אסף משוק העיירהבשעות הצהריים . סעודת ליל שבת מוגשת בשפעוברוחב לב, והנער הצעיר זכה אחרי תקופה ממושכת לסעודת שבת טעימה ומזינה, באווירהחמה וביתית. המגיד משתדל להנעים את שהותו של הנער בסעודה, הוא כבר מתכנן לותוכנות נוספות ... משהסתיימה הסעודה, שאל המגידאת הנער: 'יש לך היכן לישון, צדיק שלי? הן מאוחר בלילה, קר מאוד בחוץ, אוליתסכים לישון בביתי הלילה ?'- - - הנער הופתע מהשאלה, אך לא מצאמקום להתנגד. הן רק הוא יודע כי כבר חודשים הוא ישן בבית הכנסת הישן בעיר, עטוףבשמיכות עבות ורועד מהקור הרוסי המקפיא. איך יכול להתנגד להצעה נדיבה כזאת , לישוןעל מיטה מוצעת בבית חם ומוסק כהלכה ? היה זה הלילה הראשון, בעקבותיובאו לילות רבים ונוספים... גם סעודת השבת הייתה רק הסעודה הראשונה, בעקבותיהנותר הילד לסעוד את ארוחותיו ולשכון באוהלו של המגיד למשך שנים ארוכות.
'כל מחסורך עלי ואל תדאג מפרנסתך', הבטיח המגיד לנער הצעיר, 'אתהתשהה בביתי, תסעד על שולחני ותלון במשכני. תוכל לחזור עתה לתכניותיך לשקוד עלדלתות התורה, כי מרגע זה ואילך - אהיה במקום אביך ואדאג לכל מחסורך !' ואכן,המגיד מדובנא עמד בהבטחתו, וככל אשר אמר כך קם והיה . במשך שנים רבות היה שלוימל'ההצעיר אורח של קבע בביתו, סעד על שלחנו ועמו חלק את ארוחותיו. גם בניו של המגידלמדו לגדול בצלו של האח החדש - האורח היתום, והתרגלו שהילד הוא כמו אחיהם ממש , לכלדבר ועניין ... סיפורנו מסתיים כאן, כמעט.נותר רק לחשוף את זהותו של אותו שלוימל'ה הקטן, מי הוא וכיצד הפך לגדול בישראל - - -
הסיפור המפעים מובא בספר 'חפץ חיים' עלהתורה, ושם מגלה המחבר כי שלוימל'ה זה, הפך להיות הגאון הנודע רבי שלמה קלוגרזצ"ל, גאון ישראל ופוסק בעל שיעור קומה, שחיבר כמאה וחמישים חיבורים בכלמקצועות התורה, בגאונות ועמקות נדירים ! כל מצווה היא מצווה שאיננו יודעיםלאמוד את ערכה ולהעריך את שוויה , אך 'הכנסת אורחים' מכילה מרכיבמפתיע נוסף. כשאורח נכנס לבית , הוא סופג משהו מאוירת הבית -ולא פעם מה שהוא סופג הופך לחלק מאישיותו, מדריך אותו בחייו, מנחה אותו קדימה,מפעיל אותו לצעד הבא ...
|