אם האדם לא מקבל את כישלונותיו באמונה, שגם הם מאת ה' זה מתוךגאווה. ומאחר שאת הכישלון הוא תולה בעצמו, ברור שגם את ההצלחות שלו הוא תולהבזכות עצמו. ומה שאומר בעת ההצלחה: 'ברוך ה'', 'ה' עזר לי', 'הכול בחסדו יתברך',וכדומה, זה הכול רק חיצוני אצלו. כי המבחן האמתי לאמונה הוא דווקא כאשר האדםנכשל, שאז הוא צריך להודות שגם בכישלון יש מסר מהבורא. לכן אין לו ליפול לעצבות,ולא לרדוף את עצמו, אלא להודות על האמת שחטא, להתוודות ולעשות תשובה , ולהתחיל מחדשמנקודת מוצא זו לבחור נכון, כי בודאי יש לו עתה בחירה חדשה ללמוד מהעבר, ולהתפללעל העתיד .
אמר פעם המגיד הרה"ק רבי דב בער ממעזריטש זיע"א לתלמידוהרה"ק רבי זושא מאניפולי זיע"א: אלמדךשבעה דברים מגנב, ושלושה דברים מתינוק, לחיזוק בעבודת ה' . שבעהמגנב: א. עושה עבודתו בחשאי כשאין רואים אותו. ב. גם אם נכשל היום, ינסה שובמחר. ג. לעולם לא יגנוב מחברו. ד. מוסר את נפשו על עבודתו. ה. עושה הכול כדי שלאלהשאיר את עקבות מעשיו. ו. אינו מספר לאחרים מה עשה. ז. אוהב את עבודתו ולאיחליף אותה באחרת. ושלושה מתינוק: א. ידיו עסקניותואינו נח לרגע. ב. כשחסר לו דברמה, מיד בוכה ומבקש ואינו מעמיד פנים. ג. כשהתמלא מבוקשו, הוא תמיד שמח וצוהל...
במס' סופרים(ס"פ ט"ו) איתא דרוב ממזרים פקחים. וכן הוא בפירוש הרוקח (דברים פ' כיתצא) ומכאן המקור שמכנים לאיש פקח וערמומי ממזר .
גימטרייה עמלק זה "ספק ".
ההבדל ביןמוטיבציה לבין השראה - מוטיבציה היא חיצונית וחייה קצרים. השראה היא פנימיתוחייה נצחיים.
הפירוש שניתן לאותיות נגה"ש (נס גדול היה שם) הוא הערך המספרישלהם, העולה 358, כערך המילה משיח.
הרבי ברוך ממז'בוז: סבי הקדוש אמר כי לגוי אי אפשר להסביר מה זהיהודי, ואני אומר, כי גם ליהודי קשה מאד להסביר מה זה יהודי ...
וכתב בספר"טובך יביעו" לבאר את הפסוק "נותן שלג כצמר ", שכאשר רוצההקב"ה להוריד שלג, בתחילה הוא בודק אם לעניים יש מספיק צמר ובגדים כדי להגןעל עצמם מפני השלג הקר, ולפי הצמר שיש להם, נותן הוא את השלג לעולם .
אין מעשים קטנים, כל מעשה הואעולם מלא . (באורח מישור חינוך, גליון 23)
מסופר על אדם שבא לרב ואמר לו"כבוד הרב, אני צריך לעשות תשובה "." למה? מה עשית?" שאלו הרב . " כילא נטלתי מים אחרונים" ענה האיש ." טוב, לא נראה לי שאתה צריך לעשות עלזה תשובה חמורה " הרגיעו הרב, "אבל אמור לי, מדועלא נטלת מים אחרונים ?"" כי לא נטלתי גם מיםראשונים" ענה האיש ." ומדוע לא נטלת ידיים?"בירר הרב . " כי לא ברכתי על האוכל ברכת המזון."ענה האיש . " ומדוע לא בירכת ברכתהמזון?" ממשיך הרב בתימהון גובר ." כי לא בירכתי גם ברכהראשונה" ענה האיש ." ומדוע??" הרב כבר לא יודע למהלהתכונן . " כי גנבתי את האוכל הזה" ענההאיש . " ומדועגנבת?" נזדעק הרב . " כי לא היה לי בבית אוכל" ענההאיש . " למהל=90 קנית בחנות?" חקר הרב ." כי החנויות היו סגורות."ענה האיש . " החנויות היו סגורות?!למה?" מקשה הרב ." כי זה היה ביום כיפור, ואסורלהם לפתוח ביום הזה" ענה האיש ." מה?! אכלת וגנבת ביוםכיפור?!" הרב נרעש כולו, "אבל רגע , מדוע לא ביקשת ממישהו לתת לךאוכל בכל זאת ?" " ביקשתי ממנו! בהחלט ביקשתי! אבל בגללשהוא לא הסכים - הרגתי אותו" ענה האיש ...
מדוע קשה לנו לשמוח עם ההווה, הסיבההיא שאנחנו לא מעריכים מספיק את המעשים שלו, יש לנו בדמיון ציור איך אנחנו היינוצריכים להתנהג, מפני שלא מצליחים להגיע לדמיון שלנו, לכן לא נהנים ולא מעריכיםאת מה שכן עשינו . בואו ונראה מה זה מעשה"קטן". אברהם אבינו מקבל אורחים, הם נראים לו כערבים, זה היה ביוםהשלישי למילה שלו, אין שום בריה שיכלה לצאת מפני השרב, ובכל זאת אברהם אבינומטפל בעצמו במסירות נפש באורחים, ונותן להם את כל מה שצריכים ולא צריכים . הכולעשה אברהם אבינו בעצמו, רק דבר אחד עשה ע"י שליח, "יוקח נא מעטמים", וגם זה היה כדי לחנך את ישמעאל במצוות . והנה מובא בגמרא (ב"מ פוע"ב) כל מה שאברהם אבינו עשה בעצמו , הקב"ה עשה לעם ישראלבעצמו, וכל מה שאברהם עשה ע"י שליח , הקב"ה עשה ע"י שליח,את המים אברהם עשה ע"י שליח, לכן הקב"ה נתן לעם ישראל ע"י שליח,משה נצטווה לומר לסלע לתת מים. מה קרה בסוף? משה הכה את הסלע, ולכן נגזר עליו לאלהיכנס לארץ. ומה קרה בגלל זה? משה לא נכנס לארץ ולכן לא בנה את בית המקדש ולכןיכל להיחרב, ולכן אנו נמצאים כמעט באלפיים שנות גלות ! נמצאנו למדים, אין מעשיםקטנים, כל מעשה הוא עולם מלא.
ואם כך זה במידת פורענות, כל כשכןשבמידה טובה השכר על כל מעשה קטן הוא עצום שהרי מידה טובה מרובה. בואוונלמד להעריך את מעשינו, כל מעשה, אפילו שהוא נראה קטן , אנחנוצריכים לדעת ולהאמין שאצל הקב"ה אין מעשים קטנים . איךכדאי לעשות למעשה? כל אחד ייקח פנקס ויכתוב עליו את כל המעשים הטובים והמצוותשקיים, ויתחיל לגלות עולם חדש שלא היה מודע אליו, ואז יוכל לשמוח וליהנותמההווה. מכאן, הדרך להמשיך להתקרב עוד לקב"ה היא יותר קצרה. ואם ישאלהשואל, והרי אני יודע את ערכי הדל, אני זוכר היטב את כל מה שעשתי עד הנה, כל מהשלא למדתי מספיק, את כל העברות שעשיתי, וא"כ איך אוכל להתקרב לקב"הכך? על זה אנו נענה לו, צריך ללמוד מאשת לוט! מה כבר אפשר ללמוד מאשת לוט?התשובה, כל מי שמסתכל אחורה נהיה נציב מלח ! מי שרוצה להתקדם אסור לו לתתלעבר לעכב בעדו, אין הכוונה שצריכים להתעלם מהעבר ולחיות כאילו לא קרה כלום, אלאכרגע , בזמןהעלייה, אני לא מתעסק בעבר. עם העבר אתעסק בהמשך, לא עכשיו .
במי יש לבטוח ןן (פניני עין חמד, עלון 662)
להלן סיפורו של כתב באחד העיתוניםהחרדים, שאירע לפני כשלושים שנה ויש בו כדי ללמדנו ולהזכירנו, כי רק בבורא עולםעלינו לבטוח ולהיזהר חלילה , לבל מעמדנו גבוה ככל שיהיה, יהיה בעוכרנו ונסמוך עלמעשה ידינו . ולהלן סיפורו של הכתב :
נשלחתי ככתב באותה תקופה לסקר אירוע שלפתיחת בית-כנסת בכלא איילון, שאמור היה להתקיים בראשות הרה"ג רבי ישראלמאיר לאו שליט"א , שכיהן אז כרב הראשי לישראל, הגעתי לשערי הכלא בשעההקבועה , וD7יקרתי אתהאירוע כמתוכנן . לפני שעזבתי את המקום , פנהאלי אדם מכובד בעל דרגות גבוהות ושאל לעיסוקי. כשעניתי לו שהנני עיתונאי הציגעצמו בשם יוסי.פ וציין שהוא משמש גם כמפקד הכלא וגם המנהל של בית- המעצר .( רק לסבר את האוזן, בכלא ובבית-המעצרבכל אחד מהם מאוכלסים -כ 700 אסירים). הוא הביט בי ושאל אם יוכל להזמינני לביקורבכלא תמורת הבטחה שאכין לו כתבה עם מסר מסויים שמבקש הוא להעביר . אמרתי,שאבדוק את העניין עם עורך העיתון. ואכן לאחר ששוחחתי עם האחראי עליי, קיבלתי 'אור ירוק ' להכין את הכתבה. התקשרתי למנהל הכלא וקבענו להיפגש בתאריךמסוים .
בתאריך המיועד הופעתי בשערי הכלא . שניקצינים קיבלו את פניי 'בכבוד מלכים ' והכניסו אותי לאגף המנהלה ומשם אל חדרוהמפואר של מפקד הכלא . החדר היה ענק . מרשים מאוד. מעוצבבהידור רב ועל הקיר היו עשרות תעודות הוקרה למפקד הכלא שניתנו על הצלחותיובניהול, בהטלת משמעת אצל האסירים ובנושאים שונים אחרים . לאחר שיחה ארוכה בתשעתיים לקחני המפקד עימו לסיור ברחבי בית הכלא . כשעברנו בין האגפים , נעמדו כלהאסירים שמאחורי הסורגים בדומיה, לאות כבוד שרוחשים הם למפקד הכלא . כךסיירנו בקומפלקס הענק המאכלס 700 אסירים!. ביקרנו גם באגף האיקסים , שם נמצאיםאסירים שנידונו בשל מעשיהם למאסר עולם, כולם קשורים בשרשראות כבדות של ברזליםברגליהם, כדי לוודא שלא ינסו להימלט מהתא . בסיום הפגישה והביקור שהיו מאודמעניינים נפרדנו ליד שערי הכלא לשלום, לחצתי את ידו בחום, הודיתי לו על הזמןשנהניתי בחבורתו, וסיימתי באיחולים לבביים: "בעזרת השם תמשיך להעפיל ולעלותמעלה מעלה בדרגות ותצליח בכל מעשה ידיך ." ואכן הופתעתי עד עמקי נשמתי. הקציןהבכיר אמר לי שלא אפגע , אבל מבחינתו שאברך אותו בלי המילים 'בעזרת ה ', זהמיותר, והוסיף "אני לא מאמין בכל זה ". הייתי בהלם, לא פיללתי , שיאמר כאלהמילים, אך ספונטנית אמרתי לו " : יוסי, תדע לך, בלי עזרת הבורא, אתה עףמכאן עם טיל ... ." הוא חש שהמילים , שאמר הכאיבולי ולא רצה לקלקל את אווירת הפרידה, לפיכך הושיט לי את היד ואמר " : באנסיים יפה בברכת לילה טוב . ולא ניכנס לויכוח מיותר ולפולמוס , שאיןלו סוף''.
יצאתי משערי הכלא אך בליבי לא נרגעתי,המשפט האומלל שהוציא מפיו המשיך להציק לי. תמהתי: כיצד ייתכן שאדם יזקוף רקלזכותו את מעמדו הרם וישכח , כי יש בורא בשמים האחראי על כל מה שקורהבעולם ?! וכיחושב מנהל הכלא שהגיע למעמדו הרם בזכות מעשיו ? הרי הוא לא יכול להגיע למאומה בליעזרה מאת בורא העולם! הן הקב"ה משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדמרום !
חלפו שלושה שבועות בלבד, אחדמהאסירים המסוכנים שישב בכלא איילון בשם צבי גור הצליח להימלט אל החופש , בריחתוהטילה פחד על תושבי הארץ שאדם מסוכן כמוהו מסתובב חופשי . גורמיהביטחון אמרו על האסיר, שברח כי מדובר בטיפוס פסיכופטי ומסוכן מאוד לציבור,מכיוון שאין לו מה להפסיד , שכן נידון למאסר עולם. ההדהתקשורתי היה עז והוקמה ועדת חקירה בנידון כדי להבין כיצד הצליח האסיר להימלטואז התברר כי מפקד הכלא התיר לקבוצת אסירים לצאת מחוץ לכלא כדי לצבוע את חומותהכלא מבחוץ . ביניהם היה האסיר שבמקצועו היה צייר . מפקד הכלא סמך על העבריינים ולאהאמין שמישהו יבגוד באמון שניתן להם, צבי גור ניצל את ההזדמנות ונמלט מהמקום. כעבורמספר ימים נתפס והוחזר לכלא . ועדת החקירה שהוקמה מצאה את מפקד הכלא אשם והואזומן למשרדו של נציב שירות בתי-הסוהר רפי. ס כדי לעמוד לדין משמעתי. החלטת הנציבהייתה להעבירו מתפקידו . ניסיתי אז להתקשר אליו (לפניעידן הפאלפונים) כדי להזכיר לו את אשר דיברנו כשנפרדנו, אך לא הצלחתילהשיגו ...
|