״והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב״ (בראשית ל,מה). ״העטופים״ - אלה המתעטפים בצביעות, מקורם בלבן הארמי; ״והקשורים״ - מי שקשורים בלב תמים לה׳ יתברך, של יעקב הם. (רבי משה מקוברין)
והיה זרעך כעפר הארץ" ) כ"ח י"ד ( . רמז - מה העפר הכול דורכים עליו ברגליהם ורומסים אותו, ובסוף נקברים תחתיו, והעפר מכסה על כולם, אף זרעך כך - תחילה רומסים אותם ודורכים עליהם ברגל גאווה ובוז, ולבסוף "ואתה על במותימו תדרֹוך" ) דברים ל"ג כ"ט ( . ) צרור המור (
''ויאמר מה אתן לך, ויאמר יעקב לא תיתן לי מאומה״ (בראשית ל,לא). אין לך 'יעקב' שאינו נתקל ב 'לבן', אבל נדיר הוא 'לבן' שנתקל ב 'יעקב' היודע כיצד מתנהלים מולו. (חתם סופר)
" וידר יעקב נדר לאמור אם יהיה אלוקים עמדי"(כ"ח כ'). מדוע נאמר "לאמור"? אלא הפי' יעקב נדר "לאמור " בכל דבר "אם יהיה אלוקים עמדי" אקווה לעשות דבר פלוני. ) תורת חיים (
וישכר ויתגל בתוך אהלה" (ט, כא ( (להגיד (
נתחיל בסיפור משל שלא שמעתם מעולם! משל מתוק שיצא מפי ה 'חפץ חיים' כך אמר רבי שבתי יודלביץ זצ"ל:
"היה פעם רב גדול וצדיק שערך מסיבה לידידיו, בסיום הסעודה הגישו יין שרף משובח ועתיק יומין. הרב שתה 'לחיים' עם המסובין וכיון שלא הכיר את עצמו שתה והוסיף לשתות לרוויה עד שהשתכר ולא סתם השתכר אלא אף התחיל לקפץ ולרקד. בהתחלה רקד על הארץ, אח"כ עלה על השולחן, שמח ורקד כאחד השיכורים הריקים אח"כ נשכב על הארץ מתחת לשלחן ונרדם. חלפו מספר שעות, הרב קם משנתו והתפכח מיינו. אמרה לו אשתו בכאב: "בושה וכלימה, היית שיכור. רב העיר השתכר, אוי ואיך שהיית נראה... החולצה נפתחה לך... " השתומם הרב, נבהל ונדהם ושאל: "אני"? "כן"! מרוב צער התעלף. הבושה שאפפה אותו גרמה לו להחליט שלא לצאת מפתח ביתו חדש ימים. 'אני רקדתי על השולחן בצורה משפילה לפני תושבי העיר איך אסתובב ברחוב'?! אחרי חודש נחלשה הבושה וכבר היה מסוגל לצאת מהבית כשפניו כבושות בקרקע.
הרב עשה מאמץ לטייל מעט ברחוב, צעד לאיטו ברחוב יפו. חלף הרב ליד חנות צילום והנה בחלון הראוה הייתה פרושה תמונה בגודל מטר על מטר ובה נראה רב שיכור רוקד על שולחן. "אוי" הזדעזע כולו ולא ידע היכן לטמון את בושתו. רץ הביתה בעיניים מושפלות וזולגות דמעות: " מה יהיה? איך אוכל לחיות? איך אצא לרחוב?! האם עוד אהיה מסוגל לפסוע בסמטאות ירושלים? הרי כאן בירושלים כולם מכירים אותי"?! בחשכת הלילה יצא הרב מביתו בלוויית בני משפחתו מיהר לעזוב את העיר לברוח לבאר שבע. ביום הראשון לבואו לבאר שבע הלך ברחוב צדדי שבור ועזוב, לפתע הבחין כי גם שם מתנוססת תמונה בגודל שני מטר על שני מטר ובה נראה הרב מירושלים שיכור ומושפל. "מי הפיץ את התמונה בכל מקום? אהה.. א-לוקים... מה קורה כאן"? לקח את רגליו, ארז את מטלטליו וכל עוד רוחו בו נמלט לאמריקה. לאחר שבועיים של שהיה בארה"ב יצא לבקר בחנות ספרים והבחין כי על שלחן התצוגה מונח ספר חדש העוסק במלחמה באלכוהול ובסמים ועל שער הספר מבחוץ תמונה של 'רב רוקד שיכור'... למה? כי תמונה אחת שווה אלף מילים. מחבר הספר רצה שתמונה זו תהיה מוסר השכל לכל. 'אוי.. אהה, כל ילד באמריקה כבר מכיר אותי' הרהר וכל אבריו רעדו מבושה איומה; "בכל מקום שאלך יגידו: 'זה השיכור שלמדנו עליו בבית הספר'"... הוא ברח לשוויץ , שכר שם בית מגורים קטן בעיר ז'נבה.
באותם ימים התקיימה בז'נבה אסיפת האו"ם והעלו לדיון את בעיית האלכוהול והסמים המתפשטת בעולם. בין החלטות האסיפה המרכזית הוחלט שבשנים הקרובות ידפיסו פעם בשנה את תמונת הרב הבזוי משתיית האלכוהול, יפרסמוה בכל כדור הארץ; ב הונלולו, בסין , ביפן, באפריקה, באמריקה... זו תהיה דוגמא 'טובה' לתלמידים צעירים איך נראה אדם נכבד שלא שמר על עצמו ושתה לשכרה . קל וחומר שלא טוב להיות מכורים ליי"ש, או לסמים. 'תמונה לדוגמא'! כאשר שמע ע"כ בכה ואמר לעצמו: "היכן אסתתר כעת? ביפן יודעים עלי, בסין שמעו עלי, בכל העולם מכירים אותי"... הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכייה גדולה. לא היה מי שיכול לנחמו והיה קול בכיו הולך וגדל ...
''מורי ורבותי" אמר ה 'חפץ חיים': "האם אתם יודעים שהסיפור הזה אינו סיפור חדש? הדברים כתובים בתנ"ך כבר קרוב לארבעת אלפים שנה. "נח איש צדיק" ונח הצדיק שתה; "וישכר ויתגל בתוך אוהלה" מחמת היין הוא התגלגל. פעם אחת קרה לו המקרה, בבית בפנים, פעם יחידה ובחדרי חדרים ועד היום כל ילד וכל זאטוט לומד זאת בפרשת נח... בכל כדור הארץ... " ראו נא" אמר ה' חפץ חיים': "מה קורה כשאדם עושה משגה פעם אחת. הדבר לא נשכח לו לנצח"...
החוויה היהודית
http://h-y1.coi.co.il/
http://dosanova.co.il/