אמרי שפר ט"ז אלול ה'תשע"ז

אנו מבקשיםשנהיה "לראש" הם ראשי התיבות: לעשות רצון אבינו שבשמים. בשעה זובעיצומו של יום הדין אנו מכריזים: אבינו מלכנו כל חפצינו הוא לעשות רצונך!...

בפרשתנו (כי תבוא) כתובות 98 קללותוגם עוד שתים גם כל חלי וכל מכה ביחד 100 , כנגד זה תקנו חז"ל 100 ברכותשיתגברו על הקללות.  ייתן ה' שתכלה שנה וקללותיה, ובגלל זה קוריםאותן לפני ראש השנה. ומוסיף התוספות שצריך להפסיק בפרשה אחרת כגון ניצבים, שלאלכנס מהקללות לראש השנה.

הפסוק "אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי" - עומד לויהודי מבוהל בין שני ההרים, מסתכל הוא מצד אחד על הר העבירות שעבר - "יצרהרע נדמה לו כהר" והוא מתייאש. ומצד שני מתבונן הוא על "הר ה'" -ההר של עבודת ה' נראה לו קשה עד מאוד להעפלה. עומד הוא נבוך בין שניהם, והואזועק: 'מאין יבוא עזרי'?! והתשובה באה: "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ"- לא נאמר "אשר עשה שמים וארץ" כי אם "עושה" - בכל יום,"המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". הבורא מנחמו: יהודי יקר שלי,בראתי לך מנגנון של התחדשות תמידית כדי שתוכל תמיד להתחיל מחדש

הרב מבריסק זי"ע , היה יושב ואומר תהילים בכל השעות הפנויותבראש השנה. שאלוהו תלמידיו "מדוע הרב לא לומד ?" ענה ואמר: הרי אמרנובסליחות "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך", והפשט הוא, כי בראש השנה כל אחדדומה למי שפשט את הרגל, דנים אותו על שנה חדשה, אין לו שום דבר אצלו, שום דבר לאנשאר לו מהשנה שעברה, בראש השנה צריכים לחדש את הפספורט, את הבריאות, הפרנסה, אתהנחת מהילדים, וביום כזה אסור לבטל דקה, ולכן בחרתי לומר תהילים, כי בלימוד אניצריך להפסיק מידי פעם בכדי לקום ולהוציא ספר, ודבר זה לוקח לי זמן והרי בראשהשנה כל שנייה חשובה כנצח, לכן בחרתי לומר תהילים ברצף, ללא הפוגה כלשהי!

וצדקהתציל ממות

סיפר רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, נכנס לביתי גביר מפורסם וכך מספר לי:לפני שנים באו אלי שליחי מצוה ובקשוני לתרום לנישואיה של כלה יתומה שמשפחתהנמצאת במצב קשה, השתכנעתי, ולקחתי על עצמי את כל הוצאות החתונה, בהגיע יוםהחתונה נסעתי להשתתף בשמחה ולפתע ניגש אלי אחד מזקני ירושלים ואומר לי,  הייתה לך זכות לתרום לכלה יתומה זו וברצוני לספרלך על ההיסטוריה של משפחה זו;

הם היו עשירים מאד וביתם פתוח לרווחה, אך במשך שנים לא התברכו בילדים, והנהכשהגיע הגאון מטשיבין זצ"ל לארץ, ניגש אבי המשפחה לבקש את ברכתו של הרבלזכות בזרע של קיימא. "אני מוכן לברך אותך", אמר הגאון "אך דע לךשאם ברצונך להתברך בבנים ייקחו ממך את העשירות, לא תוכל לזכות בשני הדברים גםיחד". הבעל השיב מיד שהוא מוותר על העשירות, ושאיפתו היחידה היא לזכותבבנים, ואכן הגאון מטשיבין ברכו, ולתקופת השנה נולד לו הילד הראשון,  ולאחר מכן השני והשלישי והרביעי, ובלי עין הרעהברכה נתקיימה ונולדו לו 13 ילדים, כמובן שגם הברכה השנייה נתקיימה והוא ירדמנכסיו, ונותר בחוסר כל. אותו גביר שהגיע אל הרב זילברשטיין מספר, שבשלב זה פנהאלי אותו זקן ירושלמי ואמר לי - הכלה הזאת שנישאת עתה בזכותך,  היא הילדה ה-13 של ההורים הללו שקבלו את ילדיהםבדרך נס ומי יודע איזה זכות יש לך, ואילו דברים טובים מזמינים לך מן השמים.

לא עבר זמן רב ודבריו של אותו זקן התגלו כנבואה ממש, לאחר כמה שנים מחתונתהיתומה, ממשיך הגביר לספר, תקפה אותי המחלה הנוראה רח"ל, והחילותי בסבב נדודיםבחו"ל כדי לעבור ניתוחים, הניתוח הצליח,  אך כעבור שנה התגלו בגופי גרורות מהמחלה, ומצביהפך להיות קשה יותר. כאשר הגעתי לארץ להתייעץ עם הרב פירר - יו"ר"עזרא ומרפא", הוא יעץ לי לטוס לחו"ל ולהינתח שנית אצל רופאמסוים, הפעם הציע הרב פירר לשלוח את אחד מהמתנדבים בארגון שלו, שילווה אותיויסייע לי בבית החולים בחו"ל. בהגיע יום הטיסה, בדרכינו לשדה התעופה, שאלתיאת המלווה איך קוראים לו, והוא השיב לי, וכמה תדהמה אחזה אותי כשהוא מספר לי:אני אחיו של החתן שנישא לכלה היתומה שזכית לסייע לה בחתונתה, והבנתי מיד ששיגרולי רמז מהשמים, שאצא בשלום מהמחלה בזכות המצווה שעשיתי.  והנה, מסיים הגביר את סיפורו עברו שנים מהניתוח,וב"ה אני בריא ושלם, ואין לי ספק שזכות מצות הכנסת הכלה - שנדבתי בעין יפה לכלה היתומה - עמדה לזכותיונשארתי בחיים בריא לחלוטין, ועל כגון זה נאמר: "וצדקה תציל ממות".