כל הזמן רואים כיצד אנשים מתלוננים לגבי החסרונות של השותף שלהם לחיים עד כאשר הדברים מגיעים אל נקודת רתיחה שבה מגלים באמת עד כמה התלונות הקודמות היו רק קצה קטן של קרחון ענקי שמאיים להפיל את הספינה אל מעמקי האוקיאנוס.
נאמר שכבר באמת נגמרו הכוחות לחפש אחר פתרונות ראויים לאיחוד והקרע הוא כבר עמוק מידי, הדרך אל עבר גירושים היא סבוכה מכל אותן תלונות גם יחד ואותה חוצים לא מעט זוגות שהמספר של אלה רק הולך וגואה עם כל שנה שחולפת. האם כולם עושים את זה באותה הדרך הקשה, או שאולי ישנו סוד שעדיין לא הצליחו להעביר בתור עצות לגבר המתגרש הטרי, שאיתן ניתן לחצות את הסערה הזו ללא כל נזקים משמעותיים? קראו הלאה.
לא מבצעים החלטות פזיזות
הרבה אנשים גרושים יכולים להביט אל עבר אנשים שנמצאים בשיאו של התהליך או בהתחלה הבוסרית שלו ולקבל רעד עד עמקי נשמתם מהזיכרון הלא נעים של התקופה ההיא שבה אף הם החליטו להתגרש. הם היו שמחים אם מיהו היה מעביר להם כמה עצות לגבר המתגרש רגע לפני שנכנסים אל שלבים מתקדמים שכבר אי אפשר לערוך אותם חדש בגירושין.
האם זה אומר כי כל עצה של גבר אחד נכונה גם עבור מערכת יחסים של גבר אחר? בהחלט לא. כמובן שיש כל מיני זכויות וחובות שחייבים להכיר כדי להבין מה בדיוק הולך לקראות הלאה, אבל לא כל תסריט אימה שהתרחש אצל השכן יכול לקרות גם במקרה האישי של מערכת יחסים שונה בתכלית. אומנם זה ברור כי מתגרשים כי ממש לא מרוצים ממערכת היחסים הנוכחית, אבל אין זה אומר להתקדם אל עבר מלחמת חורמה שבה יוצאים ללא כוחות, ואולי עם קצת יותר רכוש.