אמרי שפר י"ג סיון ה'תשע"ז

אי אפשר לדעת מה יכולה מילה טובה בזמן הנכון לעשות למישהו!  גם המצווה הקטנה ביותר היא מצווה! חיוך, אמירת "בוקר טוב". גם אדם שלא צריך חיוך מעריך כשמחייכים אליו. וא"א לדעת מי צריך חיוך ! אם יש לך רגע פנוי, תאמר פרק תהלים!  אין דבר קטן מדי עבור ה', ולא צריך להיות דבר קטן מדי גם עבור כל אחד ואחד מאתנו. (תפארת שמשון(

''אם ברצונך לחיות, השאר מורשת מאחורייך. השאר חותם שלא ניתן למחוק''

בשם הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצוק"ל: 'שתשוב ותרחם עלינו', גם אתה ריבונו של עולם צריך תשובה. ומה הוא תשובתך, בזה שתרחם עלינו.

ישנה מליצה, וכמדומה שכתובה בקדמונים, פעם אחת הלכו אב ובנו, האב רכב על החמור והבן הלך רגלי. פגש אדם אחד את האב ואמר לו: ואיך לא תרחם על בנך? ירד מהחמור והעלה עליו את בנו. פגשו אדם שני ואמר לבן: וכי זה כיבוד אב? ועלו שניהם על החמור. פגשו אדם שלישי ואמר: וכי איך לא תרחם על החמור וירדו שניהם. פגעו ברביעי ואמר לו: שלשה חמורים הולכים ואין אחד רוכב על חברו, סוף דבר היה שלקחו החמור ושמוהו על שכמם. זה הסוף של מי שמתפעל ממה שאומרים לו... (דרך שיחה(

הנס של המקווה (נשלח לדף שלי בפייסבוק)

קוראים לי דניאלה, אני גרה ביישוב קצרין שברמת הגולן ואני רוצה לשתף אתכם בקצרה בנס המופלא שלי.
זה סיפור שהתחיל לפני 15 שנה. התחתנתי אז עם בעלי ובאנו לגור ביישוב קצרין שברמת הגולן, רצינו מאוד ילדים אך נתקלנו בקשיים. בשנה השלישית לנישואינו, אחרי הרבה ניסיונות, נולדה לנו בת מתוקה ומקסימה.
אחריה רצינו להמשיך ולהגדיל את המשפחה. עברנו בשביל זה הרבה התייעצויות עם רופאים, בדיקות וטיפולים בלי סוף, המון תקוות ובעיקר אכזבות. עשינו הכל כדי להיכנס להיריון אך לשווא.

הבת שלי הגיעה כבר לגיל 10 והייתה שותפה לתפילות שלנו להביא ילדים נוספים לעולם.   היא רצתה אח או אחות ואני ובעלי השתוקקנו לעוד ילדים בבית, עשינו בשביל זה הכל כאמור ושום דבר לא הצליח.  באחד הימים סיפרה לי חברה טובה על "סגולה בדוקה ומנוסה" לזרע של קיימא. היא אמרה שיש מקווה טהרה ביבנאל עליו הבטיח המוהרא"ש הקדוש שהמקום מסוגל לפקידת עקרות.יצרתי קשר עם האחראית על המקווה שאמרה לי את כל הפרטים. קוראים למקום "מקווה מלכה" והוא נמצא ממש קרוב לקברו של המוהרא"ש הקדוש, הסבירה. היא סיפרה לי סיפורים מדהימים שקרו שם ואמרה: "צריך שתהיה לך אמונת חכמים חזקה בדברי הצדיק ואז תהיי בטוחה שתראי נס גלוי". הדברים נגעו לי בלב והחלטתי לנסות את מזלי.

כשהגעתי לשם הופתעתי. המקווה מפואר מאוד וקבלת הפנים מהבלניות הייתה חמה ולבבית. אחרי הטבילה התמלאתי בתחושת רוחניות עילאית בלתי מוסברת, הרגשה שקשה לי לתאר במילים. פניתי מעומק ליבי לבורא העולם והתפללתי לנס: "אני רוצה עוד ילדים" התחננתי, "אנא בזכות הצדיק תביא לי את הישועה שאני מחכה לה כל כך הרבה שנים".

עברו חודשיים.
יום אחד הרגשתי כאבי בטן חזקים, נבדקתי אצל רופאת המשפחה והופניתי לבית החולים "פוריה" לטיפול ומעקב כי היה חשש לאבנים בכליות... אושפזתי בשעות הערב ועברתי בדיקות מקיפות במטרה לאמת או לשלול את החשד לאבנים בכליות. לא אשכח את מה שקרה בלילה הזה. השעה הייתה אחת אחרי חצות, שכבתי במיטה חצי מנומנמת והמתנתי לתוצאות. מרחוק ראיתי את האחות מדברת עם בעלי ולפי שפת הגוף היה נראה שמשהו טוב קרה.
בעלי התקרב אליי בצעדים מהירים ולחש לי באוזן את הבלתי יאומן: "דניאלה - את בהריון..."
התגובה שלי כמעט שהעירה את כל המחלקה. התחלתי לצעוק מהתרגשות: "א- ל ו ק י ם, א -ל ו ק י ם, תודה רבה - תודה רבה!!!"
מה אומר לכם, לא הפסקתי להלל ולשבח את ה'!

אבל השטן נכנס לנו גם כאן, בתוך השמחה הגדולה התחילו הרופאים לצנן את התלהבותנו. הם הסבירו שהעובר נראה קטן מדי ובגלל גילי המבוגר יחסית (39) ייתכן שההיריון לא ילך תקין. נכנסנו לימים של חרדה, האם אחרי כל הקשיים נצטרך לעבור הפלה?!

פניתי לבורא עולם ואמרתי לו: "א-לוקים, זה העובר שלך... אתה נתת לי אותו במתנה אבל זה שלך... העובר הזה שלך... אתה אחראי עליו... אני מתחננת שתשאיר אותו אצלי אחרי כל הצער שעברתי".

הרופאים המשיכו להלחיץ אבל אני הפסקתי להקשיב. עברתי את כל חודשי ההיריון בשלום וכנגד הסיכויים נולדה לי בת בריאה ומתוקה. קראנו לה ליאל. היום היא בת שלושה חודשים והיא ואחותה הם האושר שלנו בחיים!!
כשהייתי במקווה הבטחתי שאם תהיה לי ישועה אז אפרסם לכולם את הנס שלי, בבקשה עזרו לי לפרסם את זה ושתפו את הסיפור.
יהי רצון שיהיו בשורות טובות אצל כל עם ישראל.

http://h-y1.coi.co.il/