אמרי שפר ז' אייר ה'תשע"ז

אברך תלמיד חכם בא אל הרב לקבל ממנו סמיכה לרבנות, הרב בחן אותו והוא עמד בהצלחה בבחינה. לבסוף שאלהו הרב: האם למדת גם הלכות שבת, ויענהו האברך בחיוב. שאל אותו הרב: מה יהיה הדין, אם מישהו יפגע בסכין באצבעו בשבת והדם נוזל, ענהו האברך: רק רגע אחד אעיין בשולחן ערוך. ענה לו הרב: לא חביבי, אתה לא תוכל להיות רב בישראל, כי כשדם של איש יהודי נוזל לא מעיינים בשולחן ערוך, "לא תעמוד על דם רעך".

אם אתה צריך הרבה מילים כדי להגיד את מה שיש לך בראש, אולי כדאי לך לחשוב על זה עוד קצת...

אף פעם אל תשים את המפתח לאושר שלך, בכיס של מישהו אחר.

המילה חודש באה מן השורש התחדשות. כל חודש הוא הזדמנות להתחלה חדשה וכך מקבל הזמן לא רק את המימד הטכני של יחידות זמן אלא גם ובעיקר את המימד האיכותי והמהותי. מימד המתחדש בהמשך, עם השבתות והחגים.

זאת החיה אשר תאכלו" [יא, ב].  (ופריו מתוק.)

זאת החיה - מלמד שהיה משה אוחז בחיה ומראה אותה לישראל, זאת תאכלו וזאת לא תאכלו (רש"י).

מסופר בספר 'אחרי במדבר': סבו של הגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל, היה הגאון רבי יששכר זליגמן מייער זצ"ל, רבה של העיר רגנסבורג שבגרמניה. בכל שנות הנהגתו לחם כארי ברפורמים שאיימו להרוס את אושיות היהדות הצרופה.  אחד מתושבי העיר, 'ראביי' שהשתייך לבני החוג הרפורמי, החליט ליטול לעצמו את האחריות על מערכת השחיטה בעיר בגיבויים המוחלט של הרפורמים. הייתה זו פרצה נוראה בחומת הכשרות, ורב העיר נתמלא בחרדה גדולה.

באחד הלילות, בעיצומו של המאבק על הכשרות, נראתה לו בחלומו דמות הדורה, שציוותה עליו ללכת וללמד את הלכות שחיטה הסבוכות, את המיניסטר הגוי, שהיה הבורר במאבק על השחיטה! הבין רבי יששכר כי יש דברים בגו, ואזר חלציו ומיהר לה??פגש עם המיניסטר הגוי. בנחישות מהולה בחשש, הציע למיניסטר ללמוד את דיני השחיטה היהודית. למרבה הפלא, הסכים המיניסטר להצעה, והחל הרב ללמדו את ההלכות. להפתעתו, גילה המיניסטר התעניינות רבה בלימוד, וכך שינן הרב באוזני 'תלמידו' הגוי שוב ושוב, את דברי הגמרא בחולין (ט'.): " כל טבח (-שוחט) שאינו יודע הלכות שחיטה, אסור לאכול משחיטתו, ואלו הן הלכות שחיטה: שהייה, דרסה, חלדה,  הגרמה ועיקור". עד שידע הממונה הערל את דיני השחיטה.  בסיום הלימוד המוזר הזה, ניצל רבי יששכר את ההזדמנות הלא שגרתית שנפלה בחלקו וביקש מהממונה: "עתה,  כאשר הבנת את דרישות ההלכה על בוריין, בדוק בבקשה האם אותו יהודי פוקר, הטוען למשרה חשובה זו, יודע גם הוא את מה שאתה יודע..." בקשתו של רב העיר התקבלה, והיהודי הרפורמי, שניסה ליטול לעצמו את האחריות הכבדה על השחיטה היהודית בעיר,  הוזמן אחר כבוד אל המיניסטר, שכאמור שימש כבורר.  כשהגיע, מצא עצמו להפתעתו בעיצומה של בחינה על הלכות שחיטה. "אולי תאמר לי בבקשה", פונה הגוי לרפורמי, " מהן חמשת הדברים הפוסלים את השחיטה?". הנבחן החל לגמגם, והפגין בורות מוחלטת בנושא. המיניסטר הבוחן הופתע לראות בעיניו, כי האיש המתיימר להציג עצמו כבקי בהלכות וראוי לקבל על עצמו את התפקיד המכריע, אינו שולט כלל ועיקר בהלכות. הנבחן המבולבל לא תיאר לעצמו כי הבורר הגוי שולט בהלכות השחיטה היהודית וחפץ הוא לבוחנו,  כך שלא נערך כלל לבחינה מסוג זה... למותר לציין כי המעמד הנדיר הסתיים בקלונו של הרפורמי שהתגלה במערומיו.  האמת יצאה לאור, והמיניסטר הדיחו על אתר, כאשר האחריות הכבדה על מערכת השחיטה בעיר, חזרה לידיו האומנות של הרב הצדיק, רבי יששכר זליגמן מייער זצ"ל.

את המעשה המופלא הראה תלמיד חכם אחד למו"ר שליט"א, וביקש לשאול את פי-קודשו: הרי הלכה בידינו, שאין ללמד תורה לנכרי, כמובא במסכת חגיגה (י"ג.): אין מוסרין דברי תורה לעובד-כוכבים, שנאמר (תהלים קמ"ז): "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום". וכן למדנו במסכת סנהדרין (נ"ט.): נכרי שעוסק בתורה חייב מיתה, שנאמר (דברים ל"ג, ד') "תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" - לנו מורשה ולא להם. וממילא המלמד את הנכרי תורה, עובר אף באיסור "לפני עיור לא תיתן מכשול" (יעויין בתוס' בחגיגה שם).  ואם כן, נשאלת השאלה, מהו ההיתר ללמוד עם המיניסטר הנכרי את דיני השחיטה?  השיב מו"ר יצחק זילברשטיין שליט"א: הדבר פשוט שאין בלימוד הלכות השחיטה שום סרך איסור לימוד תורה לנכרי, כי כל האיסור נאמר דווקא על אחד שמוסר דברי תורה לנכרי סתם, כדי להודיעו וללמדו את חוקי תורתנו הקדושה, אבל בנידוננו,  אין שום כוונה למסור לו דברי תורה, ותועלת הלימוד היא רק לישראל, משום שהצלת הקהילה תתאפשר על ידי העברת ה 'מידע' למיניסטר, שיבחן ויכשיל על ידו את הרפורמי שזומם לקעקע את יסודות הקהילה, וכך יעמיד רב העיר את הדת על תילה. ולכן אין כאן כלל חשש איסור, אלא אדרבה, מצוות הצלת הרבים ממכשול.

הוסיף מו"ר לציין, שבאה שאלה לידינו, על ידי גר-צדק תלמיד חכם, שלומד בכולל בבני ברק, ואימו הנוכריה התחננה שיבוא עם משפחתו להתארח אצלה בצרפת. הבן הסביר לה כי הדבר כרוך בבעיות הלכתיות שונות, והאם אמרה שהיא מעוניינת לדעת את הלכות כשרות המטבח הנחוצים, וקצת מהלכות שבת, כדי שתדע את אורחות חייהם של היהודים, ובא הגר לשאול האם מותר ללמדה? הצעתי את השאלה לפני מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והשיב להיתר. ואמר כי כשם שמלמדים 'גוי של שבת' את הדינים שעליו לדעת, כך גם מותר ללמד את אם הגר-צדק הלכות בשר בחלב ושבת.

http://h-y1.coi.co.il/