אמרי שפר י"ז ניסן ה'תשע"ז

אחד מי יודע פעם - שאלו את הרבי מבעלז, רבי יששכר בער, מדוע אומרים בליל הסדר "אחד מי יודע... אחד א-לוקינו", הלא ודאי שאנו יודעים זאת, הרי אמונה זו מלוה אותנו כל השנה.  השיב: אדם שהוא עשיר גדול, לעולם אינו מגלה כמה כסף יש לו. מתי הוא מגלה? אם קורה שהוא שותה כמה כוסות יין, אז נפתח פיו והוא מגלה את כל סודותיו. "נכנס יין - יצא סוד" (עירובין סב, א). אף אנחנו, כל השנה אין אנו מדברים על אוצרותינו. אבל לאחר ארבע הכוסות, נפתח הפה ואנו מספרים ומגלים את כל האוצרות: אחד א-לוקינו, שני לוחות הברית... )האדמו"ר מבעלז(

''בנחת מועיל יותר מאשר בכוח, זה יסוד לכל החיים'' (שמש ינון)

הרה"ק ר' מאיר מפרימשלאן זיע"א: בפרשת פיטום הקטורת נאמר: 'הדק היטב, היטב הדק, מפני שהקול יפה לבשמים'. למה הקב"ה מהדק (מייסר) אותי? כדי שאיטיב את מעשי וזהו 'הדק היטב', וגם אם מעשי טובים בכל זאת 'היטב הדק', ולמה? מפני שהקול שלי יפה לבשמים, ) עם שין ימנית(. דהיינו לקב"ה שנמצא בשמים. (הרב בן ציון סנה שליט"א((

יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות, הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד.

הכסף שלא נגנב (דברים טובים - פסח)

סיפר יהודי בשם י, י, ה, מארצות הברית, בעל נכסים רבים, ובבעלותו עומדים כמה וכמה דירות )שהוא משכיר) באזור מסוכן, אשר גנבים מצויים בו למכביר, וכל כך מסוכן המקום עד שבכל דירה שאינה מושכרת הוא מוכרח לשלוח איש מאנשיו לשהות בה, כי בלאו הכי פורצים הגזלנים לבית ושודדים על אתר את כל הרכוש.

באחד הימים בהגיע היהודי אל הדירות, יצא מרכבו ושכח על הכסא ארבעים אלף דולר טבין ותקילין צרורים בצקלונם, ועליהם היו מונחים שני נגנים. משחזר, מצא שגנבים שיברו את החלון וגנבו את שני הנגנים - ס''ה הפסד של חמש מאות דולר לתיקון החלון ועוד ארבעים דולר על הנגנים, אך כל סכום הכסף נשאר במלואו בחסדי ה'. נתמלא היהודי שמחה, ובגיל ורנן נתן שבח והודאה לבורא עולם ששמר לו על כספו. הוסיף היהודי ואמר, אחר מעשה התבוננתי בעצמי, ואמרתי, אם לא היה לי שם סכום גדול של מעות בנוסף לנגנים הרי הייתי מתמלא צער ועגמת נפש על הפסד ממון של חמש מאות וארבעים דולר, אך כעת שכנגד ההפסד ניצלו לי שאר המעות הרבים שמח אני ומודה לא-לוקי, מכאן עלי ללמוד לכל עת וזמן כאשר יארע לי ח''ו איזה מקרה של עגמת נפש לשמוח בה '' א-לוקי בשאר רכוש, צאצאים ושאר קניינים אשר חלק לו ה'. ובפרט נוגעים הדברים לימים אלו,  בעת אשר עוסקים קשות בניקיון הבית לקראת היו''ט הקרב ובא, ומצוי שהקטנים המצויים בבית חוזרים ומלכלכים וכדו', ועל כל חד מוטלת החובה שלא להתכעס אלא אדרבה עליו לזכור להודות להקב''ה על שזיכהו בבן יקיר, בזרע של קיימא. וכפי שהיו אומרים זקני קרתא דשופרייא בצחות לשונם ''אזעלכע צרות אויף אלע עקרות''   )העקרות שנמנע מהם פרי בטן היו מתברכים בצרות כאלו).

http://h-y1.coi.co.il/