אהבת חברים. בהעמק דבר מהנצי"ב כתוב שבבית שני היה שמה צדיקים חסידים ועמלי תורה, ולא היה מבינים אחד עם השני, אם אחד היה אוחז לפי שיטתו כך והזולת חשב אחרת כבר קרא לו צדוקי ואפיקורוס. הקב"ה אומר אני צדיק וישר אבל איני סובל צדיקים כאלו.
אחד היה לו ג' נשים, ויש לו צרות צרורות מהם, ענה לו הרבי תגרש אותם, אמר איני יכול, הג' נשים שלי הם הקנאה והתאווה והכבוד. ומהם איני יכול להתגרש איפה שאני הולך הם איתי ולזה באנו לעולם לעבוד עם זה.
אני הגבר ראתה עיני, שלא היה בית בכל עיר ועיר מדינה ומדינה משפחה ומשפחה אחים ושותפים שרבו ביניהם ויצאו נקיים בממונם. עוד לא היה כזה דבר. ואיפה שהיה שכל לוותר שם היה רפואות וישועות. (מר' חיים פלאגי)
באותה נשימה שבה אתה דואג, אפשר גם להתפלל.
"ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם "("נר לשולחן שבת" יש"כ להרה"ג ר"ק)
רבי שלום מרדכי שבדרון, אחיינו של המגיד הנודע, הגאון רבי שלום מרדכי שבדרון הייתה לו מסירות נפש גדולה לקיום המצוות בימי המלחמה גורש לסיביר. בחסדי שמים הצליח להביא עמו תפילין. יום יום היה מניחם לפני שיצא לעבודה ביער ומזכה יהודים רבים להניח תפילין. בוקר אחד לא הספיק להניחם, לקחם איתו חשב אמצא זמן לכך, אחפש שעת כושר ומקום להסתתר ולהניח. פתאום באו בריצה יהודים, צועקים אליו בחרדה: 'הצריף שלך בוער, רוץ להציל את חפציך'. הם לא התכוונו לרכוש, כי איזה רכוש היה לבן אדם בסיביר... הם ידעו על התפילין שלו, הצריף נשרף כליל, אך התפילין ניצלו!
- סידור שנשמר בידי משפחתו עד היום -. שוב נאלץ לצאת ליער עם התפילין. הכניסם לשקית יחד עם הסידור ומיהר לעבודתו. לפתע ראה שאחד משומרי המחנה צועד במהירות אחריו. והחל לברוח - 'מי יודע מה הוא מתכוון לעשות לי'. רבי שלום רץ יותר מהר, פחד שעומד להכותו. כיון שהיה חלוש כוח החייל השיגו.... באומרו 'נפלה לך חבילה' הושיט לו את השקית עם התפילין והסידור.... לו היה יודע אותו שומר מה יש בשקית.
לאחר שנים רבות, כאן בארץ ישראל, בני משפחתו הציעו לו להחליף את התפילין בתפילין חדשות רבי שלום לא הסכים, באומרו ברגש רב: "תפילין שהרבה יהודים הניחו אותם במסירות נפש, איני יכול להחליפם!" עד יום מותו הניחם.
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
אהבת חברים, צדוקי,אפיקורוס,צדיקים, הקנאה,התאווה,הכבוד,להתגרש,אני הגבר,מדינה,משפחה,אחים,שותפים,רפואות,ישועות,
