אמרי שפר י' אייר ה'תשע"ו

אין כוח בעולם שהוא מעכב קידמה וגורר אחורה כמו איסלם (ווינסטן צ'רצ'יל)

''החיים זה לא דבר בריא, מתים מזה בסוף!"

"      החלטתי לחיות לנצח. בינתיים זה עובד לי"

יכול להיות שימות אחד בן שמונים שנה ואף על פי כן מת בקיצור ימים לגמרי כלומר מאחר שלא היטיב את מעשיו, בוודאי כל שנותיו הבל. אין צריכים לחיות אפילו מעט רק שיהיה יפה ונא (רבי נחמן מברסלב)

הילד ממחנה ברסלאו

אולי לא רבים יודעים, אבל המנהג הרווח בקרב עם ישראל כולו, על רבדיו וחוגיו, שמיד עם תום אירוע תורני מקבל על עצמו ההמון עול מלכות שמיים באמירת פיסקת "שמע ישראל", יסודו בתקנה שתיקן וחקק כ"ק האדמו"ר מקאליב שליט"א.

הכול אפוא התחיל ממחנה ברסלאו בגרמניה. הרוסים כבר מתקרבים להקיץ את הסבל מהנאצים. שם צופה האדמו"ר בילד קט המהדס לו מידי בוקר בין פסי הרכבת. "משום מה היה לי הרושם שילד זה משלנו הוא", משחזר הרבי את שארע אז. "ורציתי לקרב אותו אליי, שיהיה לו לפחות אח לצרה. יום אחד הלכתי אחריו, נצמדתי אליו ואמרתי לו: 'ילד! תגיד לי, נכון שאתה יהודי?'  לשמע השאלה הוא נבהל ונבעת כולו. חשש שאני טומן לו פח. הרגעתי אותו כי גם אני מזרע היהודים. ישבנו לבכות שם על מר גורלנו משך כמעט חצי שעה. כשנרגענו, שאלתי לשמו,  והוא השיב כי קוראים לו יצחק וויניג מהעיר וורשא. אחרי שסר ממנו הפחד פניתי אליו שוב ושאלתיו: 'מה אתה לוחש מידי בוקר כשאתה מתהלך לבדך?'. והוא מסר לי את הדברים דלהלן: 'בשעה שהגיעו אנשי הס. ס. לקחתו יחד עם עוד הרבה ילדים רצה אמו אחריו ואמרה לי: 'תשמע בני! תורה לא לימדנו אותך, כי לא הייתה לנו השהות לכך. אבל "שמע ישראל" כן אתה יודע. תחזור על זה כל עת שאתה במצוקה, היכן שלא תהיה'. ואת מצוותה זו אני שומר;  להיכן שאני הולך אני חוזר שוב ושוב על הפסוק "שמע ישראל''.

וברוח הדברים, כ"ק האדמו"ר מקאליב שליט"א ( 91 ,)ניצול המחנות, מתנגד, בשיחה הייחודית שהוא עורך עם 'יום ליום', לנוסחה שנקראת "יום השואה". לדידו, כל השנה צריכה להיות בסימן "יום השואה". "עם כל תום תפילה קיבלנו על עצמנו לומר 'שמע ישראל' לזכר אחינו ששת מיליון נספי השואה הי"ד. אנחנו זוכרים את השואה תדיר - כל יום. אצלנו אין 'יום' לזכר השואה הארורה".

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

בעולם,מעכב ,קידמה,גורר,אחורה,החיים,בריא,מתים,לחיות לנצח,בן שמונים, בקיצור ימים, הבל,