השבת בעזרת ה' נסיים בשעה טובה את חומש שמות.
לאורך ארבע הפרשות האחרונות וגם בפרשת השבוע שלנו, פרשת "פקודי", חזרה התורה חמש פעמים על כל ענייני בניית המשכן וכליו ופירטה לנו הקוראים את כל הפרטים הקטנים ביותר בתהליך הבניה המורכב של המשכן.
בפרשה שלנו,מתארת התורה את הקמת המשכן בפועל, אולם ישנו ביטוי אחד שחוזר על עצמו פעמים רבות: "כל אשר ציווה ה' את משה" - ביטוי זה מופיע לאורך כל הפרשה 19 פעמים סה"כ.
מתחילת הפרשה, מתארת לנו התורה כל פעם עניין אחר בהקשר המשכן, הכלים, בגדיו של הכהן הגדול ובסיומו של כל קטע שכזה מציינת התורה "כאשר ציווה ה' את משה".
מדוע טרחה התורה לחזור על משפט זה כל כך הרבה פעמים? הרי היינו מבינים זאת גם אם היה נאמר פעם אחת?!
התורה הרגישה חובה גדולה לחזור ולהדגיש את עניין הציווי האלוקי למשה על ידי ה' כדי להבהיר לנו בני האדם שאין בניית המשכן יכולה להיעשות רק על דעתנו.
גם אם נתנה התורה מעין ספר הדרכה מדויק של המידות, אופן הבנייה, הצורה ושאר הפרטים החשובים של בניית המשכן, עדיין חייבים אנחנו לזכור שלמרות שהמנדט להנדסת המשכן, ותכנונו נעשו על ידי בצלאל ואהליאב עדיין מי שעומד מאחורי כל זה הוא ה'.
ר' יהודה הלוי בספרו הכוזרי נותן דוגמא יפה בה בית המרקחת ריק מרוקח ונכנס אדם ומחלק במקומו תרופות אך הוא אינו יודע את טיב התרופה ואת הכמויות הנדרשות ונמצא שהוא ממית את האנשים ולא מחייה אותם.
אותו אדם רוצה באמת להועיל לעולם אך הוא פועל ללא היגיון נכון והוא מוביל לאסון.
אם אותו אדם היה בעל ידע מתאים, ניסיון ולימוד אז ההיגיון שלו ביחד עם הפעולה היו מצליחים.
התורה חזרה 19 פעמים על העניין שמשה בנה את המשכן על פי ציווי ה' עם הדגשה לכל פרטי המשכן כדי לומר לנו שהאדם נקרא לחשוף את ההיגיון שטמון בתוכו מתוך ציווי ה' ולא מתוך עצמו לבדו ולא מתוך היגיון בן אנוש.
יוצרי המשכן היו חכמים. הם נקראו חכמי לב. הגיונם היה נקי מאוד עד כדי כך שהלב שלהם היה שותף מלא ופעיל בעשייה.
כאשר מעשה האדם מקיים תיאום מלא בין הפעולה המעשית לערך הפעולה עם הרגש הנכון זו החכמה האמיתית והנכונה. אדם צריך לפעול מתוך רגש ולב ולא באופן רובוטי כי בכך הוא יאבד את ההכרה האישית שלו בפעולה.
כזו הייתה בניית המשכן, שילוב של עשייה מתוך לב. לב האומה הישראלית.
שבת שלום ומבורך!
תודות : לצחי מיכאלי
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם