אמרי שפר כ"ו אדר א' ה'תשע"ו

"צריכים לדעת שהארת פנים לחולה, התעניינות בשלומו ועידודו - עשויים לתרום לבריאתו הרבה יותר מכל תרופה שנותנים לו". (שמש ינון)

צריך להיות קל בעיני אדם להזיז קורה כבדה , מאשר להשתלח בלשונו באיזה אדם (הרב האי גאון)

"      צריך לחזק את עצמו באמונה ולבלי לִכְנוס בחקירות כלל ולבלי לעיין כלל בספרים של מְחַקְרים", (רבי נחמן מברסלב)

"צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל ואפילו במילי דשטותא" (ליקו"מ, חלק ב', כ"ד)

את מי אני מאשים ? (פניני עין חמד, גליון (574)

לפנינו מעשה מדהים אותו סיפר הגאון, הרב משה דרעי שליט"א, ולמרות שלצערנו סופו לא טוב, עם כל זאת הלקח, שבו ניתן ללמוד מהסיפור עולה עשרת מונים, ולכן החלטנו בסיכומו של עניין להביאו לפניכם.

הסיפור אירע לפני זמן לא רב. אחד הזוגות בארץ לא נפקדו מספר שנים מאז חתונתם. הם התפללו והתחננו לבורא ללא סוף, קיבלו ברכות מצדיקים ורבנים ואף ניסו מספר סגולות. והנה, שמע ה' את זעקתם, ובשעה טובה ומוצלחת התבשרו בני הזוג , כי הם עתידים לחבוק בן זכר בקרוב.  הילד נולד בריא ושלם ב"ה וההורים אהבו אותו ללא גבול.  הם פינקו אותו ונתנו לו את הכל. שנה וחצי אחר הלידה,  חלתה האם בחולי מעיים , אשר גרם לה סבל רב וכאבים עזים. היא הלכה לרופא , שנתן לה תרופה נדירה וחזקה מאד המקילה את הכאבים ומביאה לריפוי המעיים. מידי בוקר לקחה האם את התרופה והרגישה הקלה במצבה.  והנה, בוקר אחד, לאחר שנטלה האם את התרופה היומית מהקופסא, שכחה היא לסגור אותה עם סיום השימוש ושבה לעיסוקיה. הבעל שבדיוק עמד לפני יציאה מהבית לכיוון עבודתו, הביט בבקבוק התרופה הפתוח והודיע לאשתו כי התרופה פתוחה , וכי לא תשכח לסגור אותה מיד בדקות הקרובות . "אל תדאג, אני מסיימת לסדר פה את הילד ואני כבר הולכת לסדר זאת", אמרה לבעלה תוך כדי התעסקות עם בנה. "בסדר, זזתי. להתראות", אמר ויצא.  אך הדברים לא התנהלו כמתוכנן. האם סיימה לטפל בבנה ושכחה מהתרופה החשופה. היא ניגשה לסדר את הבית, בעוד בנה הקטן בן השנה וחצי שוטט לאיטו בבית.  הילד הסקרן ראה קופסא מוזרה על השיש , שמשכה את עיניו והחל לטפס לעברה. זו הייתה התרופה הפתוחה ! הילד טיפס על השולחן ראה את הנוזל המיוחד בבקבוק , פתח את פיו והחל ללגום לרוויה את הנוזל המסקרן. אוי ואבוי! לאחר מספר שניות החל להשתעל, כמי שנחנק.  האם רצה לראות מה מצבו וחשכו עיניה. היא ראתה את הנוזל החזק והחריף נוזל מפיו של בנה, כאשר הוא נחנק ומתחיל להכחיל.  היא לא ידעה את נפשה מרוב צער ובהלה. מיד היא התקשרה למד"א והזמינה אמבולנס. כוחות ההצלה נטלו אותו אל בית הרפואה . הוא הוכנס בבהלה אל המיון במצב קשה מאד כשהרופאים מנסים להציל את מצבו. תוך כמה דקות קיבל האב הודעה על מצבו הקשה של בנו והוא עשה את דרכו במהירות אל בית הרפואה. הרופאים יצאו מידי פעם והודיעו , כי המצב מוסיף להיות אנוש וכל רגע הוא קריטי.  לאחר מספר דקות יצאה השמועה הנוראה: הפעוט נפטר והלך לעולמו.

ההורים, ששנים רבות חיכו לבן זה, פרצו בבכי נורא וסירבו להתאושש. לאחר מספר שעות כאשר נרגעו, לא ידעה האם , כיצד תוכל להביט בעיניו של בעלה, לאחר שהיא האשמה בפטירת בנם היחיד, בכך שהתרשלה בסגירת התרופה המסוכנת.  היא הייתה נבוכה ומבוישת. בעלה, שידע את כל אשר קרה,  ניגש אליה ולחש באוזנה: "רעייתי היקרה, דעי לך כי אני מעריך אותך מאז ומעולם ואיני חפץ שתרגישי כי , יש לך איזו אשמה בפטירת הבן. ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך. את כלל לא אשמה ". האם השכולה לא ידעה את נפשה. היא לא האמינה למשמע אוזניה, היא הייתה בטוחה כי בעלה יטיח בה דברים קשים ונוראים, דבר שיגרום לה הרגשת אשם נוראית כל החיים.  לאחר זמן מה, ניגשו אל הבעל ושאלו אותו: "אמור נא לנו,  מניין היה לך הכח הזה שלא להאשים את אשתך ולא לפגוע בה, אלא אדרבה לעודד אותה ולרומם אותה במצב הקשה הזה ?". הבעל שמע זאת והשיב: "מיד כששמעתי את הבשורה הנוראה על פטירת בני אהובי, שנגרמה בעקבות התרופה החשופה, רציתי לכעוס ולזעוק על כך, אך מיד חשבתי: " אם אזעק כעת ואטיח באשתי מילים קשות - האם הדבר יביא תועלת ותיקום למצב הקשה שנקלענו אליו? או שמא יעמיק את הצער והכאב ויגרום לאשתי להרגשת אשם נוראית כל ימי חייה, אשר לא תצא מכך ?! ." המשכתי וחשבתי על דבר נוסף שהרגיע אותי: הרי בני הוא גם בנה, ובוודאי שהיא לא עשתה זאת במזיד ובכוונה,  ומדוע אצעק עליה ברגעים אלו , בעוד היא בעצמה כואבת את הכאב הנורא הזה? ומדוע אוסיף לה כאב על כאבה? ולסיום, חשבתי על דבר נוסף , שהשתיק את מצפוני והוא: מי אמר בכלל שאשתי היא האשמה? אולי אני אשם?! הרי אף אני ראיתי את התרופה פתוחה ולא סגרתי אותה,  אלא סמכתי על אשתי - אולי במקום לתת פקודות לאשתי שהייתה עסוקה, היה עליי לדאוג לסגירת התרופה ולא לצאת מהבית לפני כן!. לכן, הרגשתי , שאף אני אשם בכך, ולכן עודדתי את אשתי ולא פגעתי בה.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/