חוק הנוטריונים
נוטריון אשר חותם על אישורים נוטריונים חותם בהתאם לחוק הנוטריונים שהתקבל בשנת 1976. נוטריון היה קיים עוד ברומא העתיקה וממשיך עד היום. עם כניסת המנדט הבריטי לארץ ישראל, הבריטים עשו הבחנה בין נוטריון ציבורי שעסק במסמכים בתוך הארץ לבין נוטריון שהתעסק במסמכים מחוץ לארץ ישראל. חוק הנוטריונים שהתקבל בשנת 1976 עשה סדר וביטל את ההפרדה בין פנים וחוץ לארץ ואישר לנוטריון לטפל במסמכים הקשורים לענייני פנים ולענייני חוץ..
תוקף משפטי
אישורים נוטריונים הם בעצם תוקף משפטי שניתן למסמכים כאשר יש צורך בתוקף משפטי כזה מבלי לגשת לבית משפט. יש מגוון רחב של אישורים נוטריונים וביניהם : אישור חתימה, אישור יפויי כוח, אישור של העתק של מסמך שהוא אכן נאמן למקור, אישור על נכונותה של רשימת מצאי, אישור חיים שמעיד שאדם מסוים אכן חי וקיים, תוקף משפטי לתצהירים, תוקף משפטי להסכמי ממון בין בני זוג, תוקף משפטי לצוואות, תוקף משפטי למסמך שהוא מסמך סחיר, תוקף משפטי לתרגום – עליו נכתוב בהרחבה באתר ואישור אפוסטיל – עליו נרחיב כעת.
אישור אפוסטיל
אישור אפוסטיל פיתח מוסד הנקרא מוסד האפוסטיל בהתאם לאמנת האג שנחתמה בשנת 1961. גם מדינת ישראל חתומה באמנת האג ולכן מחויבת למוסד האפוסטיל. באישור זה מאומת מסמך נוטריוני שנחתם בארץ כאשר משתמשים בו בחוץ לארץ. זה בעצם אישור על כך שהנוטריון החתום על המסמך הוא אכן נוטריון מוסמך על מסמך שאפשר להשתמש בו בחוץ לארץ. אם זה קשור למסמכים הקשורים לאימוץ ילדים מחוץ לארץ ועוד מסמכים שקשורים בין הארץ לחוץ.
אתיקה מקצועית
אישורים נוטריונים מחויבים באתיקה מקצועית של הנוטריון החותם עליהם שבעיקרה טוענת כי עליו לשמור על טוהר המקצוע ביושר שלו כלפי הציבור ובית המשפט. נוטריון לא יכול להתנות את חתימתו בפרסום או בנושאים הקשורים לקבלה לעבודה.