פרשת השבוע יתרו | ראש ישיבת ברסלב מרמז ומוכיח בפרשת השבוע שאין שום ייאוש בעולם כלל, ואפילו בעלי תשובה ורחוקים יכולים לתהעלות ולהתקרב ולזכות לשיא הקדושה, צא ולמד מיתרו שהיה כהן לכל עבודות הזרות שהיו בזמנו, ועזב הכל וזכה להיות חתן משה רבינו... בעלי תשובה. בס"ד, לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת ה' אכתוב לך משהו השייך על פרשת השבוע יתרו. כתוב ב- פרשת השבוע יתרו (שמות יח, א) "וישמע יתרו, כהן מדין, חותן משה". צמד התוארים של יתרו, דהיינו "כהן מדין, חותן משה" - הם מענינים מאד, נתאר לעצמנו שכיום היו כותבים על אחד מגדולי הדור שהשווער (חותן) שלו הוא כומר (מנזר פלוני) במקום פלוני - והוא השווער של הגאון הגדול והצדיק הרב רב... פלוני שליט"א. ומכאן ילפינן שאע"פ שגדול הייחוס, וכמו שכתבו חכמינו ז"ל (קדושין ע:) אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסות שבישראל. מכל מקום אין זה אומר שמי שאין לו ייחוס (כגון בעל תשובה רחוק ומרוחק מן התורה) לא יכול להגיע לרום המעלות, הלא תראה את אונקלוס הגר שזכה לכתוב התרגום לתורה על פי רוח הקודש (מגילה ג.), והלא תראה את רבי עקיבא שהיה בן גרים,(גיטין נז: סנהדרין צו וע' ר' ניסים גאון ברכות כז:) והוא זכה להיות ענק שבענקים, וכמ"ש חז"ל (מנחות כט:) בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך, א"ל אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות וכו', אמר לפניו רבש"ע יש לך אדם כזה, ואתה נותן תורה על ידי ?! עיין שם. נמצא שאין שום ייאוש בעולם כלל [ומי יתן טהור מטמא-לא אחד?! (איוב יד ד) וכי מי היה אביו של אברהם אבינו - הלא תרח] (במדבר רבא פ יט) וכל אדם יכול להתקרב להשי"ת ולהתעלות ולעלות עד רום המעלות. וכן יתרו - זכה להיות חותן של משה רבינו וסבא לבניו, שזו זכיה שאי אפשר לתאר כלל. עם אלפי מעלותיה הכרוכים והקשורים בה. ולולא זכות גדול לא היה זוכה בכך. בבחי' מה שאמרו בזוה"ק (זוה"ק ח"ב דף סט) כד אתא יתרו ואמר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלוקים,(שמות יח ,יא) כדין יתייקר שמא דקב"ה עילא ותתא. והנה סדר התוארים הוא קודם "כהן מדין" ואח"כ "חותן משה", ואין זה משום שהתואר הראשון הוא יותר גדול ח"ו, וכמובן מאיליו ופשוט, אלא שהתואר הראשון מעצים את השני. וגם התואר הראשון הוא בבחינת (הגדה של פסח) מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו, וכמ"ש חז"ל (פסחים קטז.) מתחיל בגנות, ומסיים בשבח. וכן כל אדם מתחילה הוא בבחינת "גולם", וצריך לעבוד על עצמו עד שיקבל צורה כלי משובח ומפואר. ולהשתנות תמיד לטובה, ולהשתפר, כי תמיד יש מה לשפר, והדבר אפשרי, ומחוייב. וצריך האדם להשתפר במידות טובות, ובעניני התאוות,ובעיניני השקפה נכונה והתיחסות נכונה, ובעסק התורה בכל תחומיה, ובקיום התורה, וכל מה שהוא רצון ה'. יהא רצון שנזכה לכך. ברכת התורה וכטו"ס ראש ישיבת ברסלב מאיר שמעון יוסף ויזנפלד הכהן