אאמו"ר זצ"ל (הרה"ק רבי מנחם מאמשינוב זצ"ל) דיבר בקדשו בשם הרבי רבי בונם זי"ע מפרשיסחא, כי האיש שרוצה לשבור את תאוותיו, יביט ויראה את אלו שהשיגו כבר את התאוות, ויראה איזה פנים יש להם, אזי בעל כורחו ימאס בעיניו התאוות. (בישישים חכמה(
''גם תשובה היא מצות עשה מן התורה ככל המצות, יש אפוא לעשות תשובה בשמחה'' (רבי שלמה מראדומסק)
הצדק הוא משני לחוק וסדר'' (ג'יי אדגר הובר, ראש הFBI הראשון)
''השמש לא תישאר מאחורי הענן לנצח'' (פתגם ארמני)
הרצון של מי חשוב יותר? (קול ברמה, עלון 163)
לסמינר ערכים הגיע יהודי העוסק בשיווק ממתקים. בסוף הסמינר ניגש לרב עמנואל תהילה ואמר לו, כבוד הרב, ההרצאות שלכם נפלאות מאד וההוכחות שלכם שיש בורא לעולם וגן עדן וגיהינום ברורות ללא עוררין, אבל מי שבאמת גרם לי שאחזור בתשובה זה ילד בן שבע. וכך סיפר אותו יהודי: "אני יבואן של ממתקים וסוכריות במקצועי, והיום חילקתי סוכריות ארוכות מאוד עם ליקר טעימות מאוד, לכל הילדים, וכמובן שכולם אכלו את זה בתשוקה גדולה. רק ילד אחד שהיה לו כיפה על הראש, ראיתי איך הוא מסתכל על כולם שאוכלים בהנאה מרובה והוא לא אכל אלא התחיל לרוץ עם הסוכרייה בידו.
עקבתי אחריו לראות מה מעשיו, והנה אני רואה שהוא הגיע לאמו עם הסוכרייה ביד, ושואל אותה, אימא יש לזה הכשר? אמו בדקה את הסוכרייה מכל כיוון ואמרה לו, שאין שום הכשר על האריזה ונתנה לו סוכרייה של טופי במקום זה. הילד לקח את הטופי מאמו, בירך ואכל. ואפילו לא התלונן ולא הראה אכזבה על פניו על שהפסיד סוכרייה "שווה" על פני טופי פשוט. באותו רגע הזדעזעתי בלבי, ואמרתי לעצמי ואיזה גבורה יש לילד הזה, בשביל ילדים בגילו סוכריות וממתקים זה עיקר חייהם ואביו ואמו לא היו לידו והוא ראה את כולם לועסים ואוכלים אז מה צריך להיות אכפת לו מה הוריו חושבים של זה והאם יש לסוכרייה הכשר. אבל הילד הזה ידע, אני אדם ולא בהמה, יש תשוקות אבל יש גם אלוקים, ישנן הרצונות שלי אך גם ישנן רצונות הבורא. כשראיתי את זה החלטתי שאני רוצה להפסיק לחיות כבהמה אלא אני רוצה להיות אדם וגם אני רוצה לבטל רצוני מפני רצון ה'.
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/