אחד מחסידיו של רבי ישראל מוויז'ניץ, בעל 'אהבת ישראל', נכנס אליו והתלונן שאין לו פרנסה כדרוש. אמר לו הצדיק: "השתדל להיות שמח, והשמחה תביא לך את הברכה לפרנסה בשפע". הגיב החסיד: "איך אוכל לשמוח כשאין לי פרנסה?".נענה הצדיק ואמר: "נו, מה לא עושים בשביל פרנסה!...".
''אריה שאג מי לא יירא - "אריה" ר"ת א'לול, ר'אש השנה, י'ום הכיפורים, ה'ושענא רבה., אלו הימים בהם האדם נידון בבית דין של מעלה.
בבוא הגרש"ז מלאדי זצ"ל, בעל התניא, למזריטש, מינהו המגיד ללמוד חברותא עם בנו רבי אברהם המלאך. הזמן נקבע לשלוש שעות, ובעל התניא מחשקו בלימוד זה היה מסובב את השעון לאחור, למען ימשך עוד ועוד. לימים אמר: לימוד זה ערב לי מאד, כי "מים גנובים ימתקו"... (בית רבי)
הבעל-שם-טוב היה מקרב מאוד את האנשים הפשוטים. הוא היה אומר: "כל עמלי ויגיעתי להגיע לעבודת ה' בפשטות ובתמימות, והם כבר השיגו זאת"
החי בתוך האשפה אינו מרגיש בצחנתה!
"' הריעו לפני המלך ה'" (תהילים צח, ו). אומר הדברי יחזקאל שרגא, הרמז בזה: "הריעו" - יש להתעורר לתשובה, "לפני המלך ה'" - קודם שמגיעים הימים הנוראים ]ראש השנה ויום כיפור[ שצועקים בהם "המלך" בתפילת שחרית
יש לאדם להשתדל בכל מרצו להחזיק ממון מיוחד להלוות לאחרים, וזה נכון כלפי כל אדם ולא רק באנשים עשירים, אלא כל אדם כפי כוחו ישתדל להפריש כל חודש סכום מסוים לצורך זה, ויהיה לו ממון מסוים המיועד להלוואות. ואף אם ילווה לחברו סכום קטן לצורכי שבת וכדומה, כבר קיים מצוות עשה דאורייתא של 'אם כסף תלוה את עמי'. ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין ליבו לשמים. ומה טוב היה אם היה ענין זה מתפשט בעמינו, עם קדוש, שכולם יזדרזו למצווה זו, ועל ידי זה היה העולם כולו מתמלא במידת החסד, והיו מתבטלים כל התלאות וכל הצרות מן העולם. ) מתוך "אהבת חסד", החפץ חיים(
" כמה קולמוסין נשתברו, וכמה דיו נשפכה, לכתוב דברים שלא היו." (תנחומא, שופטים)
הכל יש לעשות כדי לא לבייש
השערות שונות העלו בני משפחתו של הצדיק רבי מאיר חדש זצ"ל, המשגיח בישיבת חברון, לפשר בקשתו של הרב לצאתם מחדרו.
כחצי שעה קודם לכן, עם כניסתו של הרופא לחדרו של הרב, המאושפז בבית החולים, במטרה לקחת מדמו של הרב לבדיקה, ביקש הרב מכל הנוכחים להמתין מחוץ לחדר עד לסיום לקיחת הדם. היה ברור כי הבקשה אינה קשורה לעצם הבדיקה, שכן שעות ספורות קודם לכן, כשנזקק הרב לבדיקה כזו, לא נשמעה מפיו דרישה מהנוכחים לעזוב. לאחר שחזרו לחדרו שאלוהו לפשר בקשתו, אולם הרב סירב בכל תוקף לבאר את כוונותיו.
לאחר מספר חודשים כשאחד מבני המשפחה שב והעלה מקרה זה בפני הרב, נענה הרב והסכים לבאר את פשר בקשתו דאז: "אותו רופא שבא ליטול ממני את הדם לבדיקה הינו רופא מומחה בעל ידע נרחב. אולם בכל הקשור ללקיחת דם אינו מוכשר כל כך ואינו מוצא בקלות את הוריד הנדרש, וחששתי שהימצאותם של אנשים רבים סביב הרופא, בזמן שאינו מצליחבמלאכתו עלולה לביישו, ועל כן ביקשתי מכל הנמצאים להמתין בחוץ עד שהרופא יסיים את מלאכתו".
המאמץ בהתחלה (רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע.)
הוא סיפר שראה מעשה עוד כשהיה נער צעיר, בזכות זה זכה להתגבר על כל הניסיונות הקשים שהיו לו והגיע למדרגתו העצומה. ומעשה שהיה כך היה: כשהיה צעיר ראה רבי צדוק אב ובן עניים הולכים יחד ברחוב ופתאום הבחין האב במטבע מתנוצצת שמונחת על הארץ בתוך הבוץ. וביקש מבנו להרים אותה. אך הבן מרוב שהיה יגע וחלש וגם מפני שחשב שמן הסתם זו מטבע חסרת ערך התעצל ולא רצה להרימה. ולכן אביו התכופף והרים את המטבע וניקה אותה היטב מכל הלכלוך שהיה עליה ומכר אותה וקנה 13 פירות. כמובן שהציע לבנו לאכול מהפירות אך הבן סירב ואמר שמכיוון שאביו טרח כל כך לכן מגיע לו שרק הוא יאכל מזה. אך כמובן שאבא מרחם על בנו אז לכן חשב איך הוא יכול לגרום לילד לאכול. ואמר לבנו שהוא חייב להגיע לאיזה מקום קצת מרוחק ושהילד ילך אחריו במרחק של עשר דקות הליכה ביניהם. ובינתיים בדרך האב השליך כמה פירות על הרצפה כדי שהבן יחשוב שזה שייך למישהו אחר ינקה ויאכל אותם. ואכן כך היה. הילד עמל קשות לנקות כל פרי עד שיוכל לאכול אותו... ורבי צדוק אמר שיש מוסר השכל נפלא במעשה הזה. שבטרחה אחת בהתחלה אפשר לחסוך הרבה טרחות בהמשך. אם הבן היה טורח בפעם הראשונה כשמצא את המטבע היה חוסך מעצמו כל שאר הטרחות. וכך הוא גם בעבודת השם. אם יש לאדם הרבה ניסיונות וקשיים בעבודת הבורא עליו לדעת שאם הוא רק יתחזק ולא יתייאש אז יחסוך מעצמו הרבה מאוד ניסיונות שעלולים לבוא אליו במשך השנים. זכותו יגן עלינו אמן!
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/