אמרי שפר ג' אלול ה'תשע"ה

אמר הרה"ק ר' דוד מקוצק זי"ע מי האיש הירא ורך הלבב (כ, ח). פירוש רש"י הירא מעבירות שבידו. מי שחושב תמיד על עבירות שבידו, עד ששוקע בעצבות גמורה, וממילא אינו יכול לעשות טוב, איש כזה אינו רשאי לילך למלחמה.

הר״ר חיים ברלין ז״ל זכה ללמוד מהגרי״ז מבריסק זצ״ל אופן עשיית גורל הגר״א, פעם שאל את הגרי״ז האם עשה כבר פעם גורל זה, ואמר שעשה פעם אחת, ועלה לו הפסוק 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'.

וכסף וזהב לא ירבה לו. למען ילמד (יז, יז - יט). כסף גורם לביטול תורה, לכן אומרת התורה, לא ירבה לו כסף וזהב, למען ילמד, שיוכל לשבת במנוחה וילמוד.

וקרא בו כל ימי חייו (יז, יט). - פי' החתם סופר פירוש בספר תורה יקרא המלך כל קורות ימי חייו. הכל יקח מן התורה.

הרועה, הגדי ובאר המים (פרפראות וגימטריות, עלון 107)

פעם היה רועה צאן פשוט, ועבודתו של רועה צאן כידוע כרוכה במסעות עם העיזים והכבשים באחו. באחת הפעמים בהן יצא אל השדה, נפל אחד הגדיים שלו אל באר מים. רחמיו של רועה הצאן נכמרו ולמרות הסכנה הוא השתלשל בחבל מטה אל הבאר על מנת לחלץ את הגדי המסכן. בעודו רותם את הגדי לחבל, הבחינו עיניו במעט האור שחדר לבאר, בשקיק קטן שנח על סלע לצד המים. הוא פתח את השקיק אבל עיניו לא הצליחו להבחין בתוכנו. כשעלה מעלה עם הגדי, פתח שנית את השקיק ושפך את תוכנו על משטח סלע גדול שהיה באזור. לתדהמתו, אור השמש נשבר למיליון רסיסים קטנים ולאט אט התחוור לו מה גדול האוצר שמצא וכי חייו השתנו לבלי הכר.

כאשר חזר עם העדר, ניגש רועה הצאן הפשוט למומחה, אשר הסביר לו כי היהלומים מאוד גדולים ונדירים בצבעם והעריך את שווים בכמה עשרות מיליונים. האיש הפך בן-רגע מרועה צאן שעיסוקו בעזים וכבשים, למיליונר.

לרועה הצאן המיליונר היו המון חברים והוא תמיד נהג להזמינם לקפה בערבים, אך מאחר והתעשר, הפך את הנוהג מקפה לארוחות ערב כיד המלך. בתום כל ארוחה, הבחינו חבריו בנוהג שלא היה ברור להם. המיליונר הטרי היה ניגש הצידה, פותח קופסת גפרורים קטנה ומריח את תוכנה. חבריו ביקשו לדעת מה הוא מסתיר בתוך הקופסא אבל רועה הצאן מאן לומר להם... כך חזר הדבר על עצמו ערב אחר ערב עד שבאחת הארוחות בה חגגו את יום הולדתו של אחד החברים, מצב הרוח עלה עם כל כוס יין ולבסוף שעה המארח להפצרותיהם של חבריו ופתח בפניהם את הקופסא הקטנה. הם נדהמו גלות כי בתוך קופסת הגפרורים נחה לה פיסת צמר קטנה... חבריו היו מבולבלים מאוד ואמרו לו: "בכל יום אחרי ארוחת מטעמים דשנה אתה ניגש כדי להריח את הסירחון של הצאן? מה הסיבה לכך? הרי איש עשיר אתה וימי רעיית העזים והכבשים מאחוריך"... ענה להם המארח: "בדיוק זו הסיבה ידידי. אני מריח את הצמר על מנת שלעולם לא אשכח מהיכן הגעתי, ושהכסף לא יעביר אותי על דעתי וישנה אותי".

מוסר ההשכל -החיים הם גלגל, פעם אנחנו למטה ופעם למעלה, אבל גם כאשר מזלנו מאיר לנו פנים, אסור לנו לשכוח את העבר שלנו. "דע מאין באת..."

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/