אמרי שפר י"א מנחם אב ה'תשע"ה

מילה אחת יכולה לבנות מטרה

מילה אחת מתחילה כל תפילה.

"מילה בסלע - שתיקה בתרי"

"     מי מנה עפר יעקב" (במדבר כג,י). נמשלו ישראל לעפר. בארץ טמונים אוצרות יקרים ונפלאים, אלא שיש צורך בעבודה וביגיעה רבה כדי לגלותם. כך בכל יהודי טמונים אוצרות יקרים של אמונה, אהבה ויראה לה', אלא שיש לעמול ולהתייגע כדי לגלותם. (כתר שם טוב(

אין בוכים על חלב שנשפך.

''אין בנמצא צרה ללא טובה בצדה''.

אין דבר יותר שלם מאשר לב נשבר (הרבי מקוצק)..

אין דבר כזה ''עצלנות'', זה פשוט מוטיבציה גבוהה מאוד לא לעשות דבר...

אין דבר משחרר יותר מן השמחה . היא מוציאה לחופשי את מוחך ומשרה עליו שלווה.

״אין דורשים מזושא להיות כמו הבעל־שם־טוב, אבל דורשים ממנו להיות זושא״ (רבי זושא מאניפולי

זצ''ל).

"אין דרך ארץ אין תורה".

''אין הגמל רואה את דבשתו הגדולה, אך רואה את של חברו אפילו היא קטנה''.

״אין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור״ (מדרש רות זוטא).

אין הטיפה חוצבת בסלע על ידי כוח הכבידה.

אין הנחתום מעיד על עיסתו. (פרקי אבות).

אין זוג לא מוצלח, הכול תלוי אם הלב משובח או מנופח!

אין חבר נקנה , אלא בקשיי קשיים.

"אין חדש תחת השמש אך יש כמה דברים שלא הבחנו בהם."

אינטליגנציה מזהה את מה שקרה - גאונות תזהה את מה שיקרה.

אינך יכול לדון מישהו בכך שאתה משווה אותו לעצמך. עליך לנסות לראות את הדברים מנקודת

מבטו של הזולת.

אין לך איבר כבד פעולה כלשון המדברת תמיד הזקוקה לזולת שיקלוט דבריה. אין לך קל מן

השתיקה כי אין היא זקוקה לשום סעד. (היהודי הקדוש מפשיסחה)

"אין לך מושג כמה חברים יש לך באמת, עד שכולם חושבים שאתה מת."

אין לך מחלה קשה יותר מהייאוש.

אומר הרבי מקוצק : שגם כאשר נדמה לנו כי מצב מסוים הוא חסר כל תקווה, בכל זאת אנו

מחויבים להשקיע את מירב מאמצינו בכדי להצליח, ואם הקב"ה באמת רוצה בהצלחתנו, הוא כבר

יגרום לכך בדרכו שלו.

איני מבקש משא קל יותר, אלא כתפיים רחבות יותר.

דאגה לזוגתו גם ברגעים האחרונים

רבי יעקב ולנסקי זצ"ל מקובנא, היה גר במאה שערים והיה מבני ירושלים של מעלה. נסתלק לבית עולמו בדמי ימיו באחרית מלחמת העולם הראשונה. לפני פטירתו עת שכב על ערש דוי פקד על אשתו שתלך ותשיג חלב ואורז, ותבשל מהם דייסה, הימים היו ימי רעב ובקשיים מרובים השיגו מצרכי מזון, האישה חשבה לתומה שבעלה דורש את הדייסה לשם החלמתו והקלה ממחלתו, וברצון ובשמחה הלכה וחיפשה, עד שעלה בידה להביא לביתה אורז וחלב. מיד נטלה את הסיר ובישלה דייסה , והגישה לפני בעלה החולה האנוש.  רק עתה פנה ר' יעקב לאשתו ואמר: לא למעני דרשתי את הדייסה, רצוני שתדאגי את יותר לבריאותך כדי שיהיה לך כוח לגדל את ילדינו, וגזר עליה לשבת לידו ולאכול הדייסה. אחרי זמן מועט החזיר את נשמתו ליוצרו.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/