בבוררות - הבורר מחויב באובייקטיביות אך לא בניטראליות,שכן "אובייקטיביות" פירושה קביעת דעה ללא משוא פנים לטובת אחד מן הצדדים לסכסוך, ואילו "ניטראליות" פירושה העדר דעה. לכך לא יידרש בורר, שכן מכוח מומחיותו אפשר שמראש תהיה לו דעה משלו, אותה יביע לאחר ששמע את מקור נושא הפלוגתא. קיימת גם אפשרות לבוררות הקרויה "בוררות זבל"א" ראשי תיבות של "זה בורר לו אחד". בבוררות זו כל צד מביא את הבורר שלו, המשמש יותר כנאמן או עורך דין של הצד שמינה אותו. הבורר שומע את הראיות יחד עם הבורר הנוסף, ולאחר סיום שמיעת הראיות, מנסים השניים להגיע לפסק מוסכם. אם הם אינם מסוגלים לכך, ימונה בורר שלישי, ושני הבוררים ינסו לשכנע אותו בצדקת עמדתם, והוא אשר יכריע ביניהם. בוררות זבל"א - אף היא עתיקת יומין עוד בתקופת הסנהדרין. לפנינו מוסד ייחודי מן המשפט העברי שמצא לו ביטוי בחוק הבוררות. המתדיינים במסגרת הבוררות, לאחר שחתמו על הסכם הבוררות, לא יוכלו לסגת מחתימתם ו / או לסרב להתדיין בפני בורר. מגרע שהחל הליך הבוררות, מעוכבים בפועל כל הליכי בית המשפט, עד לסיום הבוררות. הליך הבוררות דומה להליך שיפוטי, אלא שבמקום שופט בבית המשפט - זו מתנהלת אצל לשכתו של הבורר. הבורר אינו כפוף לדין המהותי וגם לא לדיני הראיות או לסדר הדין האזרחי. מאידך, הוא כפוף לחובת ההנמקה, אלא אם נקבע אחרת בהסכם הבוררות.