מרחיבים את הפעילות העסקית

אחת המטרות המרכזיות של כל בעל עסק היא להרחיב את פריסתו הגאוגרפית, כך שיוכל להגיע לקהל לקוחות גדול יותר, לבסס את פעילותו ולהגדיל את נתח השוק. הנוכחות הנרחבת מעניקה לארגון או לרשת יתרון לגודל, ועסקים רבים מחפשים דרכים לעשות זאת. במקרים רבים השיקול הוא כלכלי – הקמת סניף חדש דורשת השקעה רבה של משאבים כמעט בכל פרמטר – תכנון, עיצוב, טיפול במלאים, גיוס עובדים, הטעמת שיטות עבודה, שיווק וכיו"ב. בשנים האחרונות נראה שנמצאה הדרך לעשות את זה בצורה אפקטיבית יותר, והיא הדרך של זכיינות למכירה.

רשת שמציעה זכיינות למכירה מציעה לאנשים פרטיים להקים סניף של הרשת ולנהל אותו בעצמם, תוך שהם נדרשים להשקיע משאבים וזמן בהקמת העסק ותפעולו השוטף. במקום לפתוח סניף חדש ולהציב בו מנהל ממונה – הזכיין הוא שדואג לכל וגם מנהל את העסק בעצמו. שיטה זו היא בעלת יתרון ברור, אם כן, והוא שבעל העסק מרגיש מחויבות גדולה יותר להצלחת הסניף שהקים במו ידיו. כמובן שגם בעל העסק נהנה מיתרונות לא מועטים בתהליך הזה.

בעידן שבו עסקים קטנים מתקשים לשרוד לאורך זמן, יזמים רבים מוצאים שזכיינות למכירה היא סוג של פתרון קסם. ההשקעה הרבה בהקמה ובתפעול עדיין שם, אבל אתגרים רבים נחסכים. כזכיין נהנה בעל העסק משם מסחרי קיים ומוכר, בעל מוניטין משלו, שיטות עבודה מוכחות והיכרות עם השוק (ושל השוק עם העסק). נראה שבעלי עסק רבים היו שמחים להקים עסק בידיעה ששמם הולך לפניהם ושלקוחות יגיעו אל סף דלתם מתוך היכרות עם המותג. הדרך העצמאית לשם לא קלה – שיטת הזכיינות עוזרת.

זכיינות למכירה מאפשרת לרשת להתרחב, להגדיל את הפריסה הגאוגרפית ולהגיע לקהל גדול הרבה יותר, והיא גם מאפשרת לה לעשות את זה תוך השקעה נמוכה יחסית. אין זה מפליא שרשתות מזון, אופנה, צעצועים, ציוד משרדי ואחרות פועלות בשיטה זו ומציעות יותר ויותר אפשרויות של זכיינות למכירה. הצרכנים כלל אינם יכולים לזהות האם החנות או המסעדה היא בבעלות הרשת – או בבעלות זכיין פרטי.