מערכת מתזים מונעת את התפשטות האש בבניין ומסוגלת להתמודד עם השריפה על ידי התזת מים או חומר אחר, באופן אוטומטי וללא תלות בהפעלה ידנית. מנגנוני ההפעלה של המתזים כוללים גלאים שתפקידם לגלות את השריפה. יש סוגים רבים של אמצעי גילוי אש ועשן ואלו הבולטים ביניהם:
א. התקנים ידניים – אלו התקנים שנפוצים בעיקר בחדרי מדרגות וליד דלתות חירום. ההנחה היא שהרגישות האנושית לעשן עולה על כל גלאי מלאכותי, ולכן השימוש בהתקנים ידניים יכול לשדרג את היעילות של מערכות מתזים וספרינקלרים. יחד עם זאת, התקנים ידניים כגון לחצן או מושכן מותקנים לעיתים קרובות גם לצד אמצעים אוטומטיים של גילוי אש ועשן.
ב. גלאי אופטי – זהו גלאי נפוץ המותקן בתקרות של חללים ובלוחות חשמל. אפשר להגדיר את רמת הסיכון לפי אופי העבודה במבנה ולקבוע מתי הגלאי האופטי יפעיל את המתזים של מערכת ספרינקלרים.
ג. גלאי קרן – זהו גלאי המכסה שטח גדול ופועל על עיקרון של שיגור וקליטת קרן לייזר. אפשר להתקין גלאי של משדר-מקלט, או לחילופין גלאים המבוססים על משדר מול מחזיר אור.
ד. גלאי יניקה – כאן מדובר על גלאי אקטיבי שמסוגל לינוק את האוויר באמצעות מפוח. היתרון של גלאי יניקה בהפעלת מערכות מתזים הוא שאין צורך להגיע פיזית אל השטח המוגן לצורך תחזוקה. מעבר לכך, אנשי מקצוע ממליצים על התקנת גלאי מן הסוג הזה בחללים כמו רצפה צפה, חדרי שנאים ולוחות מתח גבוה.
החשיבות של גילוי אש ועשן
רק באמצעות גילוי מהיר של אש ועשן ניתן להפיק את המרב מהיכולות של מערכות מתזים. ללא מערכות גילוי אש ועשן אין משמעות להפעלה האוטומטית של ספרינלקרים. הגלאים הם הראשונים לזהות את הדליקה או השריפה. הם מעבירים פקודה אוטומטית למערכת המתזים וכך קובעים מתי היא תיכנס לפעולה. מערכות גילוי צריכות להתאים לאופי המבנה, לגודל החלל וגם לכמות המתזים שפרושים לאורך הצנרת.
לסיכום, מערכות מתזים פועלות עם גלאים. הגלאים אחראיים על מתן התרעה והם קובעים במידה רבה את יכולת ההתמודדות עם השריפה.