סטודנטים לפסיכולוגיה, לתקשורת, למגדר, לכלכלה, לפילוסופיה, להיסטוריה או לספרות – כולם בשלב מסויים יצטרכו לכתוב עבודה סמינריונית. בכל מקצוע העבודות הסמינריוניות ייראו קצת אחרת, אבל ישנם כמה מאפיינים משותפים לכולם.
ראשית, מדובר בעבודה בהיקף גדול יותר מאשר שאר העבודות בתואר. בין אם מדובר בעבודות המחליפות מבחנים, ובין אם בעבודות המצטרפות לציון המבחן – כל עבודה אחרת מלבד העבודה הסמינריונית תהיה קטנה יותר בהיקפה.
שנית, ישנה הקפדה יתרה על כללי הכתיבה האקדמית בעבודות סמינריוניות מאשר בעבודות אחרות. פיסוק נכון, מראי מקום, ביבליוגרפיה נכונה, הערות שוליים וכו' – כל אלה מקבלים משקל רב יותר בציון הסופי של עבודות סמינריוניות מאשר בעבודות אחרות. לכן חשוב מאוד להקפיד על כל הכללים בעת הכתיבה של העבודה, כדי לקבל ציון סופי גבוה יותר.
אז קודם כל, מהי עבודה סמינריונית?
מדובר בעבודה בהיקף משתנה של דפים, שמטרתה התמקדות בנושא מחקרי מסויים. לפני שניגשים לכתוב את העבודה יש צורך למצוא שאלת מחקר מוצלחת, ולנסות להשיב עליה במהלך העבודה הסמינריונית. רובן המוחלט של העבודות הסמינריוניות מורכבות ממבנה דומה של - דף שער, מבוא, תוכן עניינים, מבוא תיאורטי, ממצאים, דיון וסיכום.
בעבודה סמינריונית יש צורך להשתמש במספר מינימלי של מאמרים מחקריים אקדמיים המתייחסים לנושא העבודה. בדרך כלל יהיה חיוב של מספר מקורות בעברית ומספר מקורות באנגלית. לפעמים יהיה אפשר להשתמש גם במקורות בשפה זרה אחרת.
טיפים חשובים
לפני שאתם ניגשים לכתיבת עבודות סמינריוניות שימו לב לכמה טיפים מועילים. ראשית, כדאי מאוד לכתוב את פרק המבוא בסוף העבודה, לאחר פרק הממצאים וגם לאחר פרק הסיום. זאת מפני שהוא נועד להוות מעין פתיח לכל העבודה, ולכן רק כשהיא כמעט גמורה תוכלו לדעת בדיוק במה היא עוסקת ומה היא מכילה.
שנית, כדאי לכם לרשום בקובץ נפרד את כל המקורות הביבליוגרפיים – כל המאמרים שאתם משתמשים בהם במהלך כתיבת העבודה. כך תחסכו לעצמכם זמן רב בסיום העבודה ולא תצטרכו להיזכר בכל המקורות ולרשום אותם בצורה מסודרת בצורה ביבליוגרפית.