בס"ד
ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א,
יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע כי תשא,
פדיון נפש ומעלת הצדקה
לכבוד... אחדשה"ט !
בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,
וזהו (שמות ל,יב) "כי תשא את ראש בני ישראל ונתנו איש כופר נפשו" (ושם טז) "לכפר על נפשותיכם",
ובשניהם פירש רבינו סעדיה גאון שהוא פדיון נפש.
והנה כתיב (משלי י-ב, יא-ד) צדקה תציל ממות, וכתיב (איוב לג-כח) פדה נפשי מעבור בשחת.
וכתיב (שם ב-ד) ויען השטן את ה' ויאמר: עור בעד עור, וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. כי בודאי מי שנמצא במצב קשה, ובפרט במצב של סכנה ופיקוח נפש – מוכן לתת הכל כדי להציל את נפשו. כולל כל רכושו.
צדקה מכפרת
וכתיב (משלי יג-ח) כופר נפש איש - עשרו. וכתיב (דניאל ד-כד) וחטאיך בצדקה פרוק.
וכתיב (משלי כא-כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים. ואמרו חז"ל (ראש השנה טז:) שצדקה מקרעת גזר דינו של אדם.
וכן מזכירים בתפילת ימים הנוראים "ותשובה ותפילה וצדקה" מעבירים את רוע הגזירה, וכן הוא בחז"ל (ירושלמי תענית פ"ב ה"א) ג' דברים מבטלין גזירה קשה, תפילה צדקה ותשובה.
ואמרו (ב"ב ט.) בזמן שבית המקדש קיים אדם שוקל שקלו ומתכפר לו, עכשיו שאין בית המקדש קיים, אם עושים צדקה - מוטב...
צדקה מצילה מ...
ואמרו (שם ב"ב י.) עשרה דברים נבראו בעולם, מיתה קשה מכולם, וצדקה מצלת מן המיתה. ואמרו (תנא דבי אליהו, י) אין לך סם חיים למלאך המות, אלא מידת הצדקה בלבד. ואמרו (תנא דבי אליהו זוטא, א) גדולה צדקה שמצלת את האדם מדרך המיתה. ומארכת ימיו ושנותיו של אדם. ואמרו (במדרש שוחר טוב, משלי, י) שצדקה מצילה מדינה של גיהנום, ומצלת ממיתה משונה.
ואיתא בזוהר הקדוש (ח"ג, דף קיא.) שצדקה אילנא דחיי הוא.
ואמרו חכמינו ז"ל (פסחים ח.) האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני - הרי זה צדיק גמור !
לא רק מועילה ה- צדקה ביהדות, גם היא מועילה ומכפרת אפילו לגויים ! כמ"ש (ב"ב י:) כשם שהחטאת מכפרת על ישראל, כך צדקה מכפרת על עכו"ם.
עוד על מעלת הצדקה
ואמרו (שמו"ר לא-ב) שבעל היכולת הקב"ה, מנסהו את הדם אם תהא ידו פתוחה לתת, ואם עמד בנסיונו, ועושה צדקות - הרי הוא אוכל (ונהנה מ) ממונו בעוה"ז, והקרן – קיימת לו לעוה"ב, והקב"ה מצילו מדינו של גיהנום.
ואמרו (דב"ר ה-ב) הקרבנות לא היו קריבין ומכפרים אלא בפני הבית בזמן שביהמ"ק הי' קיים, אבל הצדקה נוהגת בפני הבית ושלא בפני הבית, ומכפרין בין בשוגג בין במזיד.
ואמרו (מדרש זוטא שה"ש א) גדול כח הצדקה, שכל מעשיו של משה לא נשתבחו אלא על הצדקה וכו', וכן מלכת שבא כשראתה גדולתו של שלמה המלך לא שבחהו אלא על הצדקה, וכל דור שיש בו צדקה וגמילות חסדים אף שכל מעשיהם רשעים, אין גזר דינם לאבד, שהרי מיכה עשה ע"ז, ורצו מלאכי השרת לדחפו, אמר להם הקב"ה הניחו לו שפתו מצויה לעוברי דרכים.
ועוד אמרו (שם) כשחטאו ישראל לא היה ביניהם ובין הסדומים אלא צדקה, ולא עמד לישראל בימי המן אלא צדקה שהיו עושים, ואמרו (פרקי דרבי אליעזר פל"ג) מכח צדקה, מתים עתידים לחיות, ואכן מכוח הצדקה גם הציבור כיחיד, ניצולים נפדים ונושעים, וכמ"ש (שבת קלט.) אין ירושלים נפדית אלא בצדקה,
ואמרו (ויק"ר כז-א) הצדקה כובשת את הפורענות שלא תבוא לעולם ואמרו (דב"ר ה,ו) אם שמרתם הצדקה והדין, מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה [ואם זה לא קורה, משתמע שיש כאן בעיה עם הנושא!!]. ואמרו (שה"ש זוטא א) כל הנותן צדקה לא לעצמו בלבד הוא מיטיב אלא לכל הבריות מסוף העולם עד סופו.
הרי ברור מעל כל ספק שהצדקה כוחה רב לכפר על הנפש ולפדות אותו, וממתקת הדינים ומושיע ונותנת ומוסיפה ברכה לאדם.
ויהי רצון שנזכה להפנים הדברים ולקיימם בשלימות ולתת משאת יד בפרט ללומדי התורה הק' שהם עניים הגונים וישרים (וצריך הרבה תפילה לזכות בעניים הגונים כדי שמעשה הצדקה יעשה פעולות טובות כרצון השם) !
בברכת התורה ולומדיה
חסידי ברסלב - ישיבת "ברסלב מאיר"