בכל שעה שעוברת, כך מתברר ש"המעידה החד פעמית" (שמתם לב איך תמיד בוגדים מגדירים בגידה כמעידה?…) של כוכב הגולף טייגר וודס הופכת למגפה. זה התחיל באחת-שתיים-שלוש, ועכשיו המניין עומדת על לא פחות משבע פרגיות שכולן טוענות שטייגר טרף גם אותן.
עכשיו מתברר שהמספרים הקטנים של טייגר הולכים לעלות לו במספרים ממש "גדולים". זה מתחיל במפרסמים שהולכים לבטל את חוזי הפרסום השמנים, וייגמר הנגיסה הקשה שאשתו תעשה בכספי הגולף הגדולים שלו במסגרת הגירושין. כל זה אם יהיה לה שכל כמובן להבין שזה כבר לא מעידה, אלא סוג של תרפיה לפני השינה. המעליב מכל היא העובדה שבזמן שהיא הרתה את ילדיו ונאבקה בגלי הבחילה, הוא מישש בחורות אחרות בסדינים אחרים . זו מעידה שגם עם הרבה רצון טוב אצלנו הנשים גוררת גלי אהדה לניפוץ השמשות ואולי גם כמה איברים שבירים.
טייגר שלנו מעורר שאלה ששווה מליונים: "למה הגברים בוגדים ועוד בכזאת קלות מופלאה?"
(וכן, גם כאלה שמצויים במערכת יחסים לא רעה בכלל)
ועליה יש לי תשובה די פשוטה.
גברים בוגדים פשוט כי הם יכולים…
* הם יכולים כי לא תמיד הם מערבבים מין עם אהבה…
* הם יכולים כי בחורות לזיונים מזדמנים ורומנים חולפים… מצויות לאלפים.
* הם יכולים כי נשים חוקיות בדרך כלל סולחות וממשיכות.
* הם יכולים כי למרות שהם מודעים לסיכונים הם כמעט משוכנעים שלהם זה לא יקרה…
השבוע ישבתי עם קולגה שקיבל שיחה מחבר בצרה שאשתו תפסה אותו על חם ב- SMS (מזכיר מישהו?..). אותו קולגה ,איש ידוע בחוכמתו, גייס את מיטב היצרתיות שלו להבין איך הוא מחלץ את החבר, שבסך הכל די אוהב את אשתו, אבל בעיקר מפחד מעוד גירושין, ומהצרה שטומנים לו התחתונים הלוהטים.
"תכחיש", הוא אמר לו. "תודה ב- SMS, אבל תכחיש את המעשה וכי בכך חייך תלויים".
בקיצור, תכחיש – כי ככה גברים חושבים. גם אם הם ייתפסו בלי תחתונים באמצע האקט עם הטבעת נישואין החרוטה תלויה להם על הצוואר – הם יגידו לאשה: "זה לא אני! זה מישהו שהתחזה לי…".
מה איתנו הנשים מה אנחנו אמורות לעשות?
שרירים!
אנחנו אמורות מראש להודיע שמחיר הבגידה לא יהיה כבד – הוא יהיה נורא. נישול מהבית, מהנכסים, מהילדים. ובלי ספק עוצרים ומתגרשים – ושיגיד תודה אם השארנו לו את הביצים. אנחנו אמורות לא רק להבטיח, אלא גם לקיים (וכבר בפעם הראשונה!), כי אחרת אנחנו הולכות לחיות עם חיה רעה.
ואז מה יקרה?
סביר להניח שאחרי כמה חודשים נקבל גבר מבויית שהבין שזיונים זה לא הכל. ועכשיו הוא מוכן להתקשר כל שעה עגולה, לשים פלאפון עם מצלמה ולא לנסוע לעולם יותר לבד לנסיעת עסקים. עכשיו הוא יבין שמחיר ההילולים עושה אותם בעליל בלתי שווים.
אחרי זה נצטרך להבין שאנחנו הולכות לחיים שלמים של שיקום הריסות ומשברים שונים. כי את השבר של הבגידה אפשר רק לטייח ולא באמת אף פעם ממש לאחות. זה תמיד יהיה כמו כד שנשבר והדבקנו נראה לא רע אבל לא כדאי לשים בו מים חמים. בגידה אפשר אולי להבין – אבל לנצח נתקשה מחדש להאמין…
או כמו שפעם אמר לי איש חכם:
"לחיות עם בוגד, זו עוד פשרה לא ממש נעימה בחיים"