מלאי הקרקעות בישראל
מלאי המקרקעין בישראל נחשב למבוקש מאוד, עסקאות נדל"ן רבות יוצאות לפועל בארץ גם בשילוב קרקע מינהל והביקוש עבור מגרשים לבנייה מצוי תמיד בעלייה, כך גם מחירי האדמות בארץ - ואין זה משנה אם מדובר בסוג אדמה חקלאית או מגרש מופשר. קרקע מינהל היא שם בו משתמש הציבור לתיאור סוג קרקע שלעיתים מוגדרת בחוק כעתודת אדמה ברשות המדינה, לעיתים יהיו אלו קרקעות לחכירה ולעיתים תעבור קרקע מנהל שינוי ייעוד כך שהיא הופשרה לבנייה ומשווקת ככזו.
המינהל מפקח בנוסף על אדמה בארץ : כלל האדמות מנוהלות שם ברישום קפדני ומדוקדק והפיקוח נעשה כמיטב היכולת לאוכפו בשטח בעיקר בתחום ייעוד הקרקע והשימוש שנעשה בה בפועל. המינהל הוא המאשר עסקאות הכרוכות ברישום זכויות או העברת זכויות בקרקעות המדינה, כאשר הוא כפוף להסכמים שחלקם נחשבים כיום עתיקים בנוגע לניהול הקרקע וכן בנוגע לזהות הרוכשים, כאשר זהותו של רוכש מגרש הינה נקודה ייחודית.
רכישת קרקע מהמינהל
המבקש לרכוש את אדמות המינהל כפוף להסכמים שנוצרו לפני עשרות שנים ויותר ולפיהם יש חשיבות לזהות הרוכש, היותו אזרח ישראלי ולעיתים אף התניה בדבר היותו יהודי. למרות שנושא זה שנוי במחלוקת ציבורית, הנכסים ההיסטוריים שנרכשו באדמת ישראל [ או פלשתינה דאז ] הותנו על ידי הרוכשים כך שיימכרו , באופן כללי, ליהודים תושבי הארץ. הרחבה מסויימת היא היותו של הרוכש של קרקע מינהל כפוף לחוק השבות, דהיינו, יהודי הזכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות ישראלית , וכך גם יהודי בעל אזרחות זרה יכול לרכוש לרוב קרקע בישראל. החשיבות היא בהגשת בקשה להיתר בנייה : דרישה זו מוצגת לרוב על ידי ועדה לתכנון ובנייה באיזור הרלוונטי המתנה את ההיתר באישור המינהל, לעיתים גם במקומות בהם אין צורך פורמאלי בכך. ככלל נותרות האדמות תמיד בבעלות המדינה והרוכש הוא בפועל "חוכר" של הקרקע, למרות שאישור חכירה ניתן לעשרות שנים ואף יותר ובפועל מהווה מעמד של בעלות קרקע, ללא אישור פורמאלי על בעלות מוחלטת מצד אחד המאפשרת חופש פעולה מלא, אך ללא התערבות המדינה בנושאי זכויות קרקע מנהל מצד שני.