|
|
|
|
|
אמרי שפר א' כסלו ה'תשע"ה
|
|
|
והותירך ד' אלוקיך לטובה בפרי בטנך. לעתים מוסיפים לאדם שנות חיים כדי שיוכל לגדל את בניו בדרך התורה. (חתם סופר)
"והייתם לי סגולה". יהודי דומה לסגול שבתורת הניקוד - ככל שתסובב אותו, יישאר תמיד סגול. כך טיבו של יהודי - ככל שיתפתל ויהפוך צורתו, יישאר יהודי. (רבי דוד מללוב)
והשענו תחת העץ. אין עץ אלא תורה שנא' עץ חיים היא למחזיקים בה, וכך ראוי לכל אדם בעת שיבואו אליו אורחים, יישב דעתם בדברי תורה. (מדרש אור האפלה)
וואלף אדלער סיפר לי קצת מילתא דבדיחותא, שפעם בבואו לפני רבו מבוקאווסק שמע איך שיהודי אחד בא להפרד מהבוקאווסקער רב, ואותו יהודי אמר לו לרבי שהיות והוא הבעל תפילה בעירו וגם הבעל תוקע בימים נוראים לכן מבקש הוא ברכה שהתפילות והתקיעות יעלו לרצון לפני אדון כל, ובשמוע הבוקאווסער דברים אלו מיהודי זה שהוא גם בעל תפילה וגם בעל תוקע , אמר לו כשבת צחוק על פניו, והרי הדברים סותרים זה את זה שהרי התקיעות הם חכמה ולא מלאכה כדאיתא בגמ'וא''כ כדי להיות בעל תוקע צריך להיות יהודי חכם והחזנים הרי אינם ידועים כבעלי שכל וא"כ איך יכול להיות שיהודי אחד יהיה הבעל תוקע וחזן.
הסיפור היהודי (מסביב לשולחן – תולדות)
כשהרגיש הבעש"ט שצרה עומדת לבוא על ישראל, והגיעה שעת חשבון - נפש, היה נוטל את מקלו, לובש את פרוות הכבשים הגסה שלו, הולך ליער, ומדליק מדורה במקום סודי לרגלי עץ אלון עתיק, מתפלל - ותפילתו נענתה.
דור אחד אחריו התבקש צדיק אחר לפעול בעניין של פיקוח נפש. לבש את הגלימה השחורה, פנה לאותו יער, ומצא אותו אלון. אמר: "אין אנו מסוגלים עוד להדליק את מדורתו של הבעש"ט, אך בכוחנו לומר אותה תפילה" - ותפילתו נענתה.
ושוב עבר דור אחד, והתבקש רבי מסאסוב לפעול למען פיקוח נפש. לבש את חלוק המשי החגיגי שלו, ופנה ליער. אמר: "אין בידינו להדליק את המדורה ההיא, ואין בכוחנו לזכור את כוונתה המיוחדת של התפילה ההיא, אך זוכרים אנו את מקום עץ האלון שם קרה הדבר" - זה הספיק והגזירה בוטלה.
חלף עוד דור, ורבי ישראל מרוז'ין התבקש לפעול למניעת צרה גדולה, והבין שזו שעת חשבון הנפש. התיישב בכיסאו המצופה זהב בארמונו המפואר, ואמר: "אין בכוחנו ללכת לאותו יער, לא להדליק את המדורה, גם את התפילה הישנה שכחנו. ואפילו איננו יודעים היכן מקום האלון בו אירעו הדברים, אבל את הסיפור שארע שם עדיין יודעים אנו לספר."חוויית השבוע שליhttp://2all.co.il/web/Sites13/hy3/
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
מנכ"ל ארגון "אורי עוז-הפקות"חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים",אחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he1
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת דוד דרומר
הגמ' מביאה סגולה להצלחה בלימוד:ללמוד ליד נהר - סימן טוב הוא - כשם שמי הנהר שופעים ואינם פוסקים, כך לא יפסק לימודכם ויצליח. (כריתות ו.(
|
אין ספק שתמימות מעלה נשגבה היא, אבל אין לה ערך אצל הרמאים ...
|
בסוף, הכול יהיה טוב. אז אם זה לא טוב, זה לא הסוף !!
|
אדם צריך להאמין שאפילו קש המונח על הארץ הוא בגזירת השם יתברך שגזר להיות מונח שם. ויש השגחה פרטית איך תהא מונחת עם הקצוות לכאן או לכאן. (אמרי פינחס).
|
דבר גדול זה להיות בשמחה - כל ההישג של היצר הרע הוא לא רק עצם העבירה, אלא העצבות שאחר כך "... (שמש ינון)
|
הגאון החסיד רבי הילל מפריטש אמר: כשמתרגלים לחושך, מתחילים לחשוב שהחושך הוא אור.
|
אם אין לאדם אישה, אין לו במה לתרץ את מעשיו; אבל כשיש לו אישה, היא משמשת בעבורו 'עזר כנגדו' ומעתה יש לו תירוץ נוח לכל מה שאין הוא רוצה לעשות, בטענה שהאישה אינה מסכימה לכך.
|
מאמרים נוספים בנושא יהדות
האם יש פסוקים בתורה שבכתב המדברים על תורה שבעל פה?
|
טענות של דתות אחרות.
ומאין לנו שהיה זה באמת אלוקים שנתן את התורה לישראל?
|
בתורת ישראל. בכל דת תמיד היתה שגורה האמונה במנהיג אחד שרק אליו התגלה האל וכל מי ששכל בראשו יבין מיד שקל לשקר ולהמציא תורה באופן כזה. לעומת זאת, בתורת ישראל אנו רואים התגלות לאומית לעם שלם, מעמד הר סיני.
|
מאין לנו שיש תכלית לחיים שלנו ולא באנו הנה רק כדי ליהנות.
|
לאלוקים אין בורא. משום שאלוקים הוא היוצר את התהליך של "בורא ונברא"/"נולד ומוליד", הוא עצמו אינו שייך לתהליך אותו יצר. עצם זה שאלוקים יצר את כח המשיכה לא אומר שאלוקים עצמו כפוף אליו.
האם יש הסבר "מדעי" יותר מדוע לאלוקים אין אלוקים?
|
אם לא ניתן לדמיין את האלוקים אז איך ניתן להאמין בו? מהו בעצם אלוקים אם כך?
|
המדע כידוע לכל, משרת אותנו בטכנולוגיה, מציאת תרופות למחלות, וביחוד נוחות. זאת הסיבה שרוב האנשים החליטו לבחור ולדבוק במדע ובממסד המדעי, כי הם ראו בו את המייצג הבלעדי של הידע והקידמה המשרתים אותנו בחיינו.
|
|
|
|
|