אוף, שוב זה קורה.
באמצע החיים, באמצע העיסוקים השונים, באמצע היום, ביתי מתקשרת בהיסטריה ומודיעה לי על פנצ'ר בגלגל.... ואני במרחק של שעה נסיעה ממנה... אין לי איך לעזור באמת, חוץ מלעודד...
הסביבה שלי מתחילה לנחם אותי, ביננו, מה זה יעזור עכשיו למצב? עדיין הלחץ קיים...
למה זה תמיד קורה?! למה כל ה"צרות" נופלות דווקא כאשר אנו יוצאים למילואים או בהיעדרות מסיבה אחרת?!
כן, אני מכיר את כל הגברים האלו שישר טוענים בצורה שוביניסטית "מי נתן לנשים רישיון???" אך גם זה לא מקדם את המצב לשום מקום מועיל....
אולי מסתתרת כאן שאלה אחרת, יותר משמעותית,
האם המיומנויות של הנהיגה הם אותם מיומנויות של החלפת צמיג נקור?
האם כאשר מלמדים לנהוג בכביש בזהירות המרבית, מלמדים גם להיות מוסכניק??
טוב, העניין עם ביתי הסתדר. אדם נחמד עצר וסייע לה. ממש "אנשים טובים באמצע הדרך!".
אבל זה הביא אותי לחשוב קצת על מה שאנחנו חווים היום. אנו משוחחים הרבה על הצורך ללמד את התלמידים מיומנויות רלוונטיות לעידן המידע, איך לתקשר נכון במדיה החברתית (פייסבוק למשל), שאילת שאלות שתוביל את התלמידים ללמידה אותנטית, שימוש נכון במקורות המידע הקיימים היום, ועוד – האם אלו המיומנויות שהמורים צריכים לדעת? ברור שכן.
מצד שני, המורים היום צריכים לדעת עוד דברים רבים נוספים על מנת להוביל את הנוער לכדי שליטה במיומנויות אותם התלמידים צריכים!
אביא דוגמא:
בצעירותי אני זוכר כיצד המורה לחיבור לימדה אותנו כיצד כותבים מכתב רשמי. פניה, שם הפונה, כיצד חותמים וכו'. גם היום צריך ללמוד מידע זה. ובנוסף, על המורה לדעת את הגוונים השונים של המדיה החברתית וההקשר הקיים בין המוקדים השונים. ובכלל, על המורה המלמד תחום חשוב זה של כתיבה והבעה – לדעת ולהבחין (לתרגל?) בין כתיבת מכתב רשמי, מכתב במייל, כתיבה במדיה חברתית של פייסבוק ולעומתה כתיבה במדיה חברתית בסגנון של לינקדין (linkdin) . כל אחד מהם דורשת כתיבה אחרת.
וכאן נשאל, מהם המיומנויות שהמורה המלמד זקוק כדי ללמד תחום זה?
בוודאי שהוא צריך לדעת ולחוות את התחומים השונים שמנינו לעיל. ובנוסף, עליו גם להיות בקיא (לדוגמא) בהנעת תלמידים לכתיבה יוצרת. כיצד הוא יעשה זאת?
איזה עוד מיומנויות על המורה לדעת בעידן המידע מעבר למיומנויות שעליו להכיר ולהנחיל לתלמידים???
אשמח להערות / הארות
חיים