המטרה שבשבילה התגוררנו בבית ההורים הייתה לחסוך כסף כדי להצליח לקנות בית. באותה תקופה השתדלנו להוציא כספים רק מתי שחייב.
גם כאשר הזמינו אותנו לאירועים, רק אחד מאיתנו היה הולך כדי לנסות ולצמצם בהוצאות. במשך כל אותה תקופה הצלחנו לחסוך 400,000 ₪. אבא שלי התרוצץ איתנו בכל הסידורים מול הבנק כדי לקחת משכנתא לבית משלנו. הוא מבין בכל העניינים האלה של מסלולים מיוחדים ושיעורי ריבית שמשתנים מבנק לבנק. במקביל בדקנו כמה דירות, והייתה לי התלבטות לגבי שתי דירות שאהבתי במיוחד.
האחת דירה בת ארבעה חדרים עם נוף שמשקיף לים ומרפסת שמש.
הדירה השנייה היא דירת גן מדהימה לא פחות, בת ארבעה חדרים פלוס חצי חדר של ממ"ד. השיקול שלי מצד אחד היה לדאוג לבית עם ממ"ד, שזה סוג של ביטחון, אני הרי יודע שבניית ממד עושה הרבה רעש. בניית ממ"ד זה דבר מאוד חשוב עם המציאות שאנחנו חיים בה. לפי דעתי, בתים עם חדרי ממדים זה יתרון לכל דבר. עם כל זאת, נטיית הלב שלי היא לדירה עם מרפסת השמש שמשקיפה לים. הים זה חלק בלתי נפרד מחיי, ומה יותר טוב מזה שאראה אותו כל יום במשך כל היום, עדים מלראות ממ"דים שמזכירים מלחמה, הים מזכיר חופש ורוגע.
החלטתי ללכת עם הלב ולקנות את הדירה הזאת. רק המחשבה שאקום בכל בוקר ואשתה את כוס הקפה שלי מול גלי הים עושה אותי מאושר. בעלי סומך עלי שאעשה החלטה נבונה.
אחרי שקיבלנו את אישור הבנק למשכנתא, קבענו מועד לסגירת החוזה.