בכל שלושה חודשים הם מספקים לנו כמות מסוימת של קפסולות שאמורה להספיק לכל שלושת החודשים. מבלי שישים לב, אור חיסל את כל הקפסולות לאלתר.
כשהבחנו שנשאר שרוול אחרון של קפסולות, מיד עשיתי הזמנה בטלפון. ענבר הודיעה לי שהמשלוח אמור להגיע עד שלושה ימים לכל היותר. בינתיים, נשארנו רק עם קפסולות אחדות שבטח לא יספיקו לשלושה ימים. במקרה הטוב הם יספיקו עד מחר בבוקר.
התקשרתי לאתי, חברה טובה שלי. היא רכשה את המכונת קפה והמליצה לי גם לקנות אותה. בעצתה רכשתי את מכונת הקפה לכבוד ראש השנה. בעלי התלהב ומאז התמכר. שאלתי אותה אם יש לה קפסולות להשאיל לי עד שהמשלוח שעשיתי יגיע.
היא בדיוק הייתה בדרך אל השכנה שלה, הספרית, כדי למרוח צבע בשיער. היא אמרה שתשאיר לי את זה במטבח, הבת שלה הייתה בבית. תוך חצי שעה הייתי אצלה בבית. מעכתי את הנכדה המתוקה שלה בנשיקות, לקחתי את הקפסולות, וירדתי שתי קומות מתחת, אל הספרית שלה, כדי להגיד לה תודה. נקשתי בדלת, בעלה פתח לי. הבית היה נראה רגיל לחלוטין, סלון, מטבח, חשבתי לעצמי איפה יש כאן מספרה בכלל.
בעלה הוביל אותי לחדר ביטחון שהיה בסוף הבית. בתוך ממד ראיתי את אתי עם חצי שיער צבוע, היא הייתה מצחיקה ככה. אהבתי את הרעיון. אם כבר יש בניית ממ"ד, אז למה לא לנצל אותו לצרכים נוספים. במקום שחדרי ממדים ישמשו כמחסנים של הבית, הם ישמשו לצורך של ממש, כמו העסק הקטן של חברה של אתי, מספרה.