לא הצלחתי להתרכז לאורך זמן כשלמדתי בחדר שלי. הבית שלנו כל כך רועש ופעיל שזה בלתי אפשרי. כמה אפשר ללמוד בספרייה או אצל חברות?
לפעמים הכי טוב ללמוד בבית, בלי צורך בהתארגנות מיותרת וללא שותפים. ניגשתי להוריי ושיתפתי אותם בבעיה שלי. אבא שלי צעק לכיוון האחים שלי שישמרו על השקט כשאני לומדת, "זה לא יעזור" הטיחה בו אמא שלי והוסיפה "חייבים למצוא פתרון, הילדה צודקת." לאחר מחשבה ודיון ביני לבין ההורים שלי, הוחלט כי ממ"ד יכול להיות חדר משחקים מעולה.
ההורים שלי הפכו את הממ"ד לחדר מחשב ומשחקים עבור אחיי הצעירים ובאמת, למשך שעה שלמה לא שמעתי כלום והצלחתי להתרכז וללמוד כמו שצריך, רק כשאז כנראה, כבר מאסו בחדר הצפוף והקטן יחסית והחלו לגלוש עם המשחקים שלהם החוצה, למרות שהורי גערו בהם ודרשו שישחקו וירעישו רק בתחום הממ"ד. התישבתי בסלון תוך כדי אנחה רמה שהסבה את תשומת ליבו של אבא שלי. "טוב, אני לא אלמד וזהו!" אמרתי בכעס ואבא שלי ניסה להרגיע את האחים שלי שהתחילו לעצבן אותי בכוונה.
בסוף היה זה האח הקטן שהגה את הרעיון המושלם. "למה שהיא! לא תלמד בממ"ד?!" פלט כבדרך אגב. "רעיון גדול" קראה אמא מהמרפסת. כבר למחרת התחלנו בהעברות. חדר השינה שלי הפך לחדר שינה ומשחקים לקטנים והממ"ד הפך לחדר משחקים ולימודים שלי, אטום וחסין לרעש. בשורה התחתונה, הילדים משחקים בכל הבית.
הסתבר כי ממ"דים הם פתרון אולטמטיבי למתבגרים. וכך קיבלתי את כל מה שנערה מתבגרת בזמן בגרויות צריכה: שקט ופרטיות.תיקתקנו את כל הבית. עד שעות הערב, לא היה זכר לקרטון אחד בבית.