לפי דעתי אם כבר משקיעים מאות אלפי שקלים בבית, אז עוד כמה שיפוצים בעשרות אלפי שקלים, לא יפילו אותנו. למזלי היה לי שותף לחיים שזרם איתי בכל מה שרציתי. אישתי היקרה, נתנה לי יד חופשית לעשות כרצוני. כמובן שאני לא התפרעתי ובחרתי את הדברים הכי יקרים.
תמיד יש יותר ויותר יפה, וכמו כן יותר ויותר יקר. אני בחרתי תוספות שהן קצת יותר מהסטנדרט, אבל עדיין לא בשמיים. את הריצוף בבית שיניתי, בחרתי גרניט פורצלן במקום הריצוף המשעמם שהקבלן בחר. את ארונות המטבח החלפתי למשהו שונה לחלוטין. את כל הכיורים, הברזים וחדרי השירותים והאמבטיות, שידרגתי לאחרים עם עיצובים מהממים. בנוגע לחדר ממ"ד, לא נותר לי הרבה לשנות, ונאלצתי להשלים עם בניית ממ"ד כפי שקבע הקבלן בהתאם להנחיות הבטיחות הקבועות מראש. כל ממדים בדירות הבניין נראים אותו הדבר ולא ניתנים לשינוי מעצם היותם ממד. את כל הדלתות והמשקופים של הבית הזמנתי בעיצוב מיוחד.
הדלת היחידה שאסור היה לי להתערב בעיצוב שלה הייתה הדלת של חדר ממ"ד. לא הייתה לי ברירה אלא להתרגל אליה. חוץ מזה היו עוד המון הוצאות. מזגנים בכל חדרי הבית, עיצוב הגינה ושתילת עציצים ופרחים שיניבו בהמשך פירות. בקיצור בית חדש הוא בור ללא תחתית. ההוצאות לא נגמרות, אלא להיפך, הולכות וגדלות. החוכמה היא לדעת ולעצור את הטירוף הזה בזמן. גם ככה יש את ההתחייבות העיקרית והגדולה שהיא המשכנתא שלקחנו, ההוצאות הנוספות הן רק "בונוס", שלא לקחנו בחשבון.