יורם קראוס מסביר כי למעשה צריך לחלק את מגמת ההגירה של העסקים מתל אביב לשלושה סוגים. כל חברה או עסק שהיו מעוניינים להיות ממותגים בסימן חיצוני כלשהו של חוסן או עושר היו ממקמים עצמם במגדלים הגבוהים והיוקרתיים במרכז תל אביב אך אף אחד לא לקח בחשבון פקקים, מחסור במקומות חנייה, תשלום ארנונה גבוה ועוד. מציין יורם קראוס.
מהם הקווים למגמת ההגירה?
יורם קראוס מסביר כי למעשה צריך לחלק את מגמת ההגירה של העסקים מתל אביב לשלושה סוגים. כל חברה או עסק שהיו מעוניינים להיות ממותגים בסימן חיצוני כלשהו של חוסן או עושר היו ממקמים עצמם במגדלים הגבוהים והיוקרתיים במרכז תל אביב אך אף אחד לא לקח בחשבון פקקים, מחסור במקומות חנייה, תשלום ארנונה גבוה ועוד. מציין יורם קראוס.
מתי החלו גלי ההגירה הראשונים ומה גרם להן?
יורם קראוס: "המעבר הראשון היה מאד קרוב, אזור הבורסה ברמת גן, מעט סביב אבא הילל שם התמקמו להן חברות ההייטק אשר שגשגו בתקופה עד לשנת 2001. הפליטים של תל אביב דווקא בחרו ברמת גן היות והתעריפים לעסקים דומים וגם מבחינת פקקים, מקומות חנייה אין הבדל משמעותי, אך המיקום משדר את היוקרה התל אביבית" ממשיך יורם קראוס.
הכיוון השני?
יורם קראוס: "הגל השני כבר חיפש ממש לצאת מתל אביב אבל לא להתרחק ממנה יותר מדי. הכיוון היה להרצליה פיתוח, או רמת החייל לדוגמא. אם אנחנו רוצים לשרטט ממש איזה ציר אז נתיבי איילון הם הציר שלנו, כל החברות הגדולות ממוקמות שם כמו גם חברות סלולר והייטק. יש חסכון מסוים בארנונה וגם בדמי השכירות. אבל המעבר להרצליה גם הצליח לפתור את הבעיה של הפקקים וגם את המצוקה של החנייה, למרות שהוחלפה בחניונים בתשלום באיזורי העסקים".