לשכנע / NLP /טכניקות שכנוע / העברת מסרים / יצירת אמון / רכישת אמון / איך לתת מחמאה / איך לנהלשיחה משכנעת / טכניקות לשיחה טובה / איך לתקשר עם אנשים / איך מנהלים שיחה / יכולתרטורית / רטוריקה / דיבייטינג
תן לבן אדםתחושה שאתה מתלהב לדבר איתו. זה יגרום לו להרגיש שאתה אוהב אותו. וזה יגרום ליצירתאמון שלך מולו. מה שיגרום לך להיות מסוגל לשכנע אותו יותר בקלות.
בפועל, דבראיתו, כאילו אתה מדבר עם מישהו שאתה שמח מאוד לדבר איתו. אבל לא מוגזם מידי, שלאיראה חשוד.
תפרגן לאדםהשני. לדוגמא על ידי שתגרום לו לחשוב, שאתה חושב שהוא חכם. לדוגמא, הוא אומר טענהכלשהי / מידע כלשהו. תגיב בצורה שתגרום לו להרגיש שאתה מעריך ומתייחס בכבוד למידעשהוא הציג.
אם אתה רוצהלגרום למישהו לתת בך אמון, אחת הדרכיםהטובות ביותר לעשות זאת, היא על ידי זה שאתה משלים לו את המשפטים שלו, בדיוקלפי מה שהוא היה רוצה לומר, בדיוק במשפטים ובמילים שהוא היה רוצה לומר. זה גורםלשומע להרגיש שאתה מזדהה איתו ומבין אותו בצורה מוחלטת.
ואיך אפשרלדעת מה האדם השני רוצה לומר, ובאיזה מילים בדיוק הוא רוצה להשתמש?! את זה אפשרלדעת על ידי זה שלומדים לעומק לנתח ולהבין את מבנה החשיבה וצורת החשיבה האנושית,כפי שאני מלמד באופן כללי. וזה מאפשר לך לגרום לשומע לחשוב שאתה ממש "קורא / כותב"את המחשבות שלו...
וכמובן שצריךלשים לב שלא לעשות את זה בצורה מחשידה.
תיצור תחושהרגועה בשיחה. תשדר רוגע ושהכל בסדר, כדי לגרום לאדם השני גם להיות רגוע. כשהשנילחוץ, לפעמים קשה יותר לגרום לו להתרכז ולהבין את המסרים התת הכרתיים שאתה מעבירלו. אם תגרום לו להירגע, הוא ירגיש יותר בנוח במחיצתך... ומכאן יהיה יותר קל להשפיעעליו.
יש לשים לבלכך, שעודף רוגע, עוזר לאדם השני לחשוד בך יותר. וחלק מהשכנוע, זה גם לדעת איפהלהפעיל לחץ. כי מי שהוא רגוע לגמרי וחושב על הכל לעומק, אי אפשר לעבוד עליו בקלות.ואעפ"כ מי שהוא לחוץ, קשה להשפיע עליו, כי הוא לא מרוכז במה שאתה אומר. לכן צריךליצור אווירה רגועה.
תחמיא לאדםהשני. וגם אם לא מחמאה ישירה, אז מחמאה עקיפה. ז"א שיש מקרים שאתה לדוגמא לא יודעעליו מידע באופן ישיר, כי אתה עדיין לא מכיר אותו ולכן אתה לא יכול להחמיא לו באופןישיר. ובמקרה כזה, אפשר להחמיא באופן עקיף.
להחמיאפירושו, לומר לו דבר שיגרום לו להרגיש טוב ביחס לעצמו.
להחמיא באופןעקיף, פירושו לשבח ולומר דבר טוב על משהו שקשור אליו, כגון על המשפחה שלו וכיו"ב,גם אם זה לא עליו באופן ישיר.
או במיליםאחרות, רצוי להחמיא, ואפשרי לעשות זאת גם באופן עקיף, אם אתה לא יודע עליו מידע.והמחמאה שאתה מחמיא לו, גורמת לו להירגע, להרגיש בנוח עם עצמו, לאהוב אותך יותר,ליצור איתך אמון ולהרגיש בנוח במחיצתך, כי אתה משדר לו שאתה אוהב אותו.
וגם כאן ישלשים לב, שלפעמים, עודף רוגע יוצר בעיה אצל השומע. וצריך לדעת גם מתי להלחיץ ולאלהחמיא לפי הצורך.
כשאתה מחמיא,אל תתקמצן ואל תגזים. אל תתקמצן פירושו, שבאפשרותך לנמק ולהבהיר את המחמאה, אםלדוגמא היא נאמרה בצורה עקיפה.
לדוגמא, נניחשאתה אומר לבן אדם מחמאה על הרכב שלו. באפשרותך לרמוז שהמחמאה הזאת תתקבל באופןאישי עבורו, על ידי שתאמר עוד משהו, שיגרום למחמאה על הרכב, להיות מחמאה עבורו.לדוגמא, "אני רואה שאתה נוהג על רכב X. אחלה רכב. בחירה טובה, כמו שאלה שיודעים מהשהם רוצים מעצמם בוחרים".
ז"א, בפרט אםהמחמאה נאמרה בצורה עקיפה, רצוי להוסיף עוד משהו למחמאה, כדי שיהיה ברור איך היאהופכת להיות מחמאה אישית, גם אם היא לא נאמרה בצורה אישית.
תגלההתעניינות בחיים האישיים של האדם השני. כך אתה מראה לו שהוא חשוב לך ושאכפת לך ממנוגם ברמה האישית.
יש לשים לב,לעשות זאת בהקשר הנכון, ושלא ליצור מצב מחשיד.
נניח שאתהשואל את האדם השני שאלה, שאתה רוצה שהוא ישיב לך עליה בחיוב. ואתה פתאום קולט,שאולי הוא לא ישיב לך עליה בחיוב. אז כדי למנוע מצב שבו תהיה תחושה של התנגדות שלומולך, במקרה כזה אתה יכול להוסיף הבהרה לשאלה, שתגדיל את הסיכוי לכך שהוא יענה לךבחיוב ולא בשלילה למה ששאלת.
לדוגמא: "האםיבוא לך שנעשה X, מתישהו?". אז נניח ששאלת "האם יבוא לך שנעשה X" ורצית שהתשובהתהיה כן, עבור הרגע הזה. שעכשיו יקרה X. אז אם אתה חושש שאולי התשובה תהיה שליליתותיצור תחושה לא נעימה, אז באפשרותך לדוגמא להוסיף "מתישהו" לשאלה. כך שהסיכוישתקבל תשובה שלילית, קטן יותר.
ואת זה אפשרלהוסיף, כאשר מרגישים היסוס כלשהו בצד השני, לענות בחיוב למה שאתה שואל.
ומהות הטיפהוא: שאם שאלת שאלה סגורה וממוקדת, שאתה חושש לקבל עליה את התשובה לא, ואתה רוצהלהימנע מכך, באפשרותך להבהיר / לפרש / להרחיב את השאלה, כך שיהיה יותר סיכוי שתקבלעליה תשובה חיובית לצורך יצירת תחושה נעימה מול השומע.
אל תיתן לאדםהשני להרגיש לא בנוח בשיחה, גם אם לא באשמתך. נניח שתוך כדי השיחה, עולה נושא כלשהושגורם לאדם השני להרגיש שלא בנוח, תנסה לקצר כמה שיותר את רגעי חוסר הנוחות של האדםהשני. וזה, גם אם חוסר הנוחות שלו, לא קשור אליך באופן ישיר.
בתת המודע שלהשומע, מבחינתו נצרבת לו חוויה לא נעימה, שקשורה באופן אסוציאטיבי, לשיחה איתך.וזה, גם אם הוא הרגיש לא בנוח, לא בגללך, אלא בגלל סיבה אחרת. לכן תנסה לקצר כמהשיותר, את רגעי חוסר הנוחות שיש לאדם השני בשיחה איתך.
אם אתה רוצהלהניע את האדם השני לפעולה, ואתה רואה שהוא נכנס לאזור של ספק, דבר איתו בצורהמוגדרת של פקודה. דהיינו, כאילו תקבל במקומו את ההחלטה להתלבטות שלו.
נניח שאתהמעלה רעיון כלשהו, והאדם השני מתלבט, נסה להציג את הרעיון בצורה של נתינת פקודהלאדם השני. לדוגמא, במקום מה דעתך לעשות X, אמור: עשה X.
כמובן שישלשים לב, שזה לא ישמע בצורה של ציווי שעלולה ליצור אצל השומע רצון להתנגד בגללפגיעה באגו שלו / חשדנות וכיו"ב.
אם האדם השנילא בטוח בעצמו במשהו, ואתה רוצה שהוא יהיה בטוח בעצמו בדבר הזה, תחזק את הבטחון שלובעצמו לגבי דברים אחרים. לדוגמא, נניח שהוא אומר איזה משהו של מידע, תאשר את מהשהוא אומר, ותעביר לו מסר של "אתה יכול לסמוך על עצמך". זה יגרום לכך שהוא ירגישיותר בנוח לסמוך על עצמו, גם לגבי הדבר שיש לו ספק לגביו.
כדי ליצוראווירה נוחה אצל השומע, תשתמש בעולם מושגים מהמושגים של השומע. כך זה יצור אצלותחושת קרבה שלך אליו. אתר את המושגים של השומע, ותשמש בהם בשיחה, כדי ליצור תחושהשל קרבה.
יש לשים לב לאלעשות זאת בכלל, במקרה שבו דווקא השומע לא אוהב את הסביבה שלו, ושהוא היה רוצהלהרגיש שאתה לא חלק מהסביבה שלו.
מה שאומר גם,שעליך לפעמים להשתמש במושגים שהשומע לא מכיר אותם, או מכיר אותם בצורה חלקית, כדיליצור מולו תחושה של נפרדות ובידול, במקרים שבהם השומע רוצה להרגיש שאתה נבדל ממנו/ שייך לאוכלוסיה אחרת שהוא רוצה להשתייך אליה / יכול לסמוך עליה.
מה שאומר גם,ששימוש במושגים שהשומע לא מכיר, יוצר מולו תחושת ריחוק, ויש להימנע מכך, אם אין בכךצורך.
האם לצורךיצירת בידול, עדיף להשתמש במושגים שהשומע לא מכיר, או במושגים שהוא מכיר חלקית?תשובה: יש יתרונות וחסרונות לכל אחת מהאפשרויות. אם השומע לא מכיר את המושג בכלל,זה יוצר אצלו חוסר נוחות גדול מידי. מצד שני הוא עדיין מרגיש קרבה מסוימת ולא מרגישמספיק בידול, בהנחה שרוצים ליצור תחושה כזאת.
אם אתה אומרבשיחה מסר תת הכרתי כלשהו, ואתה חושש שהשומע שם אליו לב יותר מידי, או אם אתה אומרמסר כלשהו שאתה לא רוצה שהשומע יתמקד בו מסיבה כלשהי, בצע פעולת הסחה, של העברתנושא. או אמור משפט הבהרה שקרי, לגבי הסיבה שבגללה אמרת את המשפט הקודם. ז"א תוסיףעוד משפט, שכאילו מבהיר את הסיבה שבגללה אמרת את המשפט הקודם, כדי שהשומע לא יחשוביותר מידי על הסיבה שבגללה אמרת את המשפט הקודם.
אם אתה רואהשהאדם השני מסתבך בדו שיח שלו מולך, זרוק לו גלגל הצלה ותעזור לו להסביר את עצמויותר טוב מולך. זה יצור אצלו תחושה טובה מולך. מצד שני, יש לשים לב שזה לא יהיה עלחשבון זה שהאדם השני גם ירגיש שהוא ביטא את עצמו בשיחה, כשיש בכך צורך. וגם לשיםלב, שהוא לא יחשוב שאתה מסדר לו את המחשבות שלו, בצורה שאינה תואמת למה שהוא באמתחושב.
כדי ליצורתחושה נעימה לשיחה, דבר בצורה לא מוגדרת, תשאל שאלות פתוחות שהשומע ירגיש בנוחלענות עליהן. אם תשאל שאלות מוגדרות מידי, זה עלול לגרום לשומע לחשוש לענות לך.
יש לעשות זאת,כאשר יש חשש שהשומע לא ירצה לענות על שאלה מוגדרת. אבל לפעמים, דווקא יש לעזורלשומע, ולהגדיר לו את השאלה, כדי שיהיה לו יותר קל לענות לך.
אם אתה מחמיאלאדם השני, ואתה חושש שהוא יחשוד במחמאה שלך, אמור אותה בצורה חלקית. דהיינו, שהיאעדיין תחמיא, אבל שלא תחמיא יותר מידי.
לדוגמא, במקוםלומר "אתה אדם חכם", אמור "אתה אדם די חכם", במקרה שאתה רוצה להחמיא לשומע, אבלחושש שהוא יחשוד ולא יקבל בצורה טובה את המחמאה הזאת, מסיבה כלשהי.
ואם אתה רואהשהוא עדיין מסתייג קצת מהמחמאה הזאת, כגון לדוגמא שהוא לא רגיל לשמוע מחמאה כזאת,אז באפשרותך להסתייג ולומר לדוגמא "אתה אדם די חכם בעינילפחות". כך שזה יראה כאילו סובייקטיבי ולא מחייב.
אם אתה אומרמחמאה חזקה מידי, לפעמים קשה לשומע להסכים איתה. אז אם אתה אומר את המחמאה הזאתבצורה סובייקטיבית, אז מצד אחד זה מקטין את המחמאה, אבל מצד שני, לשומע יותר קשהלהביע התנגדות למחמאה שנתת לו, כי אמרת שזו דעתך האישית, ואז ממילא אין מה להתווכחעל זה.
...
המאמר מאת מאמן אימון אישי/ עסקי / ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il
הכנס לאתרותהנה מעוד יועץ טיפולי, מומחה, אליעדכהן, טכניקות שכנוע, אליעד כהן, איך לנהל..., טוב, פילוסופיה, דיבייט, חשיבהחיובית ועוד ...